Difference between revisions of "ערך/פטר חמור"

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search
(יצירת דף עם התוכן "== מצוות פדיון פטר חמור == יש מצוות עשה מן התורה לפדות פטר חמור זכר שנולד ראשון, שנאמר [שמות...")
 
(התאמה וניסוח)
Line 1: Line 1:
== מצוות פדיון פטר חמור ==
+
{{ניווט כללי עליון}}
יש מצוות עשה מן התורה לפדות פטר חמור זכר שנולד ראשון, שנאמר [שמות י"ג, י"ג] וכל פטר חמור תפדה בשה.  
+
מצוות '''פטר חמור''' היא מצוות עשה מן התורה לפדות פטר חמור זכר שנולד ראשון, שנאמר [שמות י"ג, י"ג] וכל פטר חמור תפדה בשה.  
== אופן המצוה ==
+
 
אופן קיום המצוה שלוקח הישראל שה אחד ונותנו לכהן בפדיון בכור החמור.  
+
== אופן קיום המצוה ==
 +
ישראל שנולד לו בכור חמור לוקח שה אחד ונותנו לכהן בפדיון בכור החמור.  
 +
 
 
== גדר המצוה ==
 
== גדר המצוה ==
 
בספר החינוך [מצוה כב] מבאר שענין הפדיון שנותן השה לכהן בפדיון הפט"ח שהוא לשם יתברך והוא ברוך הוא נתנו לכהן, ולפיכך פודהו הישראל ממנו. כי השם יתברך רצה שיהיה לו פדיון בשה.  
 
בספר החינוך [מצוה כב] מבאר שענין הפדיון שנותן השה לכהן בפדיון הפט"ח שהוא לשם יתברך והוא ברוך הוא נתנו לכהן, ולפיכך פודהו הישראל ממנו. כי השם יתברך רצה שיהיה לו פדיון בשה.  
 +
 
== מדיני הפדיון ==
 
== מדיני הפדיון ==
 
ואם אין לו שה פודהו בדמי שה, ולפי שאין דמי השיות שוין אמרו [בכורות דף י"א ע"א], עין יפה בסלע, רעה בחצי סלע, ובינונית בשלשה זוזים. וזמן הפדיון עד שלשים יום. והשה חולין ביד כהן, והחמור ביד ישראל.  
 
ואם אין לו שה פודהו בדמי שה, ולפי שאין דמי השיות שוין אמרו [בכורות דף י"א ע"א], עין יפה בסלע, רעה בחצי סלע, ובינונית בשלשה זוזים. וזמן הפדיון עד שלשים יום. והשה חולין ביד כהן, והחמור ביד ישראל.  
 +
 
== שורש המצוה ==
 
== שורש המצוה ==
 
כתב בספר החנוך מצוה כ"ב, משרשי מצוה זו, כדי שיזכרו היהודים לעולם הנס שעשה להם האל ביציאת מצרים. שהרג כל בכוריהם שנמשלו לחמורים [יחזקאל כ"ג, כ'], כמו שכתוב [שמות י"ג, י"ד - ט"ו].  
 
כתב בספר החנוך מצוה כ"ב, משרשי מצוה זו, כדי שיזכרו היהודים לעולם הנס שעשה להם האל ביציאת מצרים. שהרג כל בכוריהם שנמשלו לחמורים [יחזקאל כ"ג, כ'], כמו שכתוב [שמות י"ג, י"ד - ט"ו].  
 +
 
== היכן נוהגת מצוה זו ובמי ==
 
== היכן נוהגת מצוה זו ובמי ==
 
מצוה זו נוהגת בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ובנקבות ישראלים, ולא בכהנים ולוים.
 
מצוה זו נוהגת בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ובנקבות ישראלים, ולא בכהנים ולוים.
 +
 +
 +
{{ניווט כללי תחתון}}
 +
{{ערכים|פ}}

Revision as of 10:32, 20 January 2021

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.svg פטר חמור

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

מצוות פטר חמור היא מצוות עשה מן התורה לפדות פטר חמור זכר שנולד ראשון, שנאמר [שמות י"ג, י"ג] וכל פטר חמור תפדה בשה.

אופן קיום המצוה

ישראל שנולד לו בכור חמור לוקח שה אחד ונותנו לכהן בפדיון בכור החמור.

גדר המצוה

בספר החינוך [מצוה כב] מבאר שענין הפדיון שנותן השה לכהן בפדיון הפט"ח שהוא לשם יתברך והוא ברוך הוא נתנו לכהן, ולפיכך פודהו הישראל ממנו. כי השם יתברך רצה שיהיה לו פדיון בשה.

מדיני הפדיון

ואם אין לו שה פודהו בדמי שה, ולפי שאין דמי השיות שוין אמרו [בכורות דף י"א ע"א], עין יפה בסלע, רעה בחצי סלע, ובינונית בשלשה זוזים. וזמן הפדיון עד שלשים יום. והשה חולין ביד כהן, והחמור ביד ישראל.

שורש המצוה

כתב בספר החנוך מצוה כ"ב, משרשי מצוה זו, כדי שיזכרו היהודים לעולם הנס שעשה להם האל ביציאת מצרים. שהרג כל בכוריהם שנמשלו לחמורים [יחזקאל כ"ג, כ'], כמו שכתוב [שמות י"ג, י"ד - ט"ו].

היכן נוהגת מצוה זו ובמי

מצוה זו נוהגת בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ובנקבות ישראלים, ולא בכהנים ולוים.


מעבר לתחילת הדף