ערך/פטר חמור: הבדלים בין גרסאות בדף
(התאמה וניסוח) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
מצוות '''פטר חמור''' היא מצוות עשה מן התורה לפדות פטר חמור זכר שנולד ראשון, שנאמר [שמות י"ג, י"ג] וכל פטר חמור תפדה בשה. | מצוות '''פטר חמור''' היא מצוות עשה מן התורה לפדות פטר חמור, והוא זכר שנולד ראשון שפטר את רחמה של אמו, שנאמר [שמות י"ג, י"ג] וכל פטר חמור תפדה בשה. | ||
== אופן קיום המצוה == | == אופן קיום המצוה == | ||
ישראל שנולד לו בכור חמור לוקח שה אחד ונותנו לכהן בפדיון בכור החמור. | ישראל שנולד לו בכור חמור לוקח שה אחד ונותנו לכהן בפדיון בכור החמור, אם אינו רוצה לפדותו עורפו בקופיץ מאחוריו וקוברו, [ברייתא בכורות יג.]. | ||
== גדר המצוה == | == גדר המצוה == | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
== היכן נוהגת מצוה זו ובמי == | == היכן נוהגת מצוה זו ובמי == | ||
מצוה זו נוהגת בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ובנקבות ישראלים, ולא בכהנים ולוים. | מצוה זו נוהגת בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ובנקבות ישראלים, ולא בכהנים ולוים. | ||
== איסור הנאה בפטר חמור == | |||
נחלקו התנאים בדין איסור הנאה בפטר חמור, לדעת חכמים פטר חמור אסור בהנאה ר' שמעון מתיר [עי' בכורות שם], ובגמרא העמידו מחלוקתם [בקדושין נ"ז ב' ובבכורות י' ב'] במחיים אבל לאחר עריפה דברי הכל אסור,{{הערה|עפ"י הברייתא דתניא וערפתו, נאמר כאן עריפה ונאמר להלן עריפה, פי' בעגלה ערופה או בחטאת העוף מה להלן אסור אף כאן אסור. ומוקמי' בבכורות אפילו אליבא דר' שמעון דשרי.}}. | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{ערכים|פ}} | {{ערכים|פ}} | ||
גרסה מ־06:10, 17 בפברואר 2021
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
פטר חמור
מצוות פטר חמור היא מצוות עשה מן התורה לפדות פטר חמור, והוא זכר שנולד ראשון שפטר את רחמה של אמו, שנאמר [שמות י"ג, י"ג] וכל פטר חמור תפדה בשה.
אופן קיום המצוה
ישראל שנולד לו בכור חמור לוקח שה אחד ונותנו לכהן בפדיון בכור החמור, אם אינו רוצה לפדותו עורפו בקופיץ מאחוריו וקוברו, [ברייתא בכורות יג.].
גדר המצוה
בספר החינוך [מצוה כב] מבאר שענין הפדיון שנותן השה לכהן בפדיון הפט"ח שהוא לשם יתברך והוא ברוך הוא נתנו לכהן, ולפיכך פודהו הישראל ממנו. כי השם יתברך רצה שיהיה לו פדיון בשה.
מדיני הפדיון
ואם אין לו שה פודהו בדמי שה, ולפי שאין דמי השיות שוין אמרו [בכורות דף י"א ע"א], עין יפה בסלע, רעה בחצי סלע, ובינונית בשלשה זוזים. וזמן הפדיון עד שלשים יום. והשה חולין ביד כהן, והחמור ביד ישראל.
שורש המצוה
כתב בספר החנוך מצוה כ"ב, משרשי מצוה זו, כדי שיזכרו היהודים לעולם הנס שעשה להם האל ביציאת מצרים. שהרג כל בכוריהם שנמשלו לחמורים [יחזקאל כ"ג, כ'], כמו שכתוב [שמות י"ג, י"ד - ט"ו].
היכן נוהגת מצוה זו ובמי
מצוה זו נוהגת בכל מקום ובכל זמן, בזכרים ובנקבות ישראלים, ולא בכהנים ולוים.
איסור הנאה בפטר חמור
נחלקו התנאים בדין איסור הנאה בפטר חמור, לדעת חכמים פטר חמור אסור בהנאה ר' שמעון מתיר [עי' בכורות שם], ובגמרא העמידו מחלוקתם [בקדושין נ"ז ב' ובבכורות י' ב'] במחיים אבל לאחר עריפה דברי הכל אסור,[1].
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |
- ↑ עפ"י הברייתא דתניא וערפתו, נאמר כאן עריפה ונאמר להלן עריפה, פי' בעגלה ערופה או בחטאת העוף מה להלן אסור אף כאן אסור. ומוקמי' בבכורות אפילו אליבא דר' שמעון דשרי.