ערך/על הניסים

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png על הניסים

על הניסים היא תפילה הנאמרת בחנוכה ובפורים, בהודאה לה' על הניסים והנפלאות שנעשו לישראל באותם הימים, ולחלק גירסאות אף כבקשה על ישועת עם ישראל בימינו.

תקנהעריכה

תפילת על הניסים של חנוכה נתקנה על ידי יוחנן כהן גדול[1].

על הניסים בתפילהעריכה

יש להוסיף תפילה זו בשמונה עשרה[2].

מאחר שתפילה זו עניינה הודאה לה', לפיכך תקנו חז"ל לאומרה בברכת ההודאה[3]. ולכן בשמונה עשרה נאמרת התפילה בברכת "מודים", לפני "ועל כולם יתברך כו' תמיד לעולם ועד".

על הניסים במוסף של ר"ח טבת ובמוסף של שבת חנוכהעריכה

איבעיא להו, מהו להזכיר של חנוכה במוספין, כיון דלית ביה מוסף בדידיה לא מדכרינן, או דילמא יום הוא שחייב בארבע תפלות.

ר' הונא ור' יהודה דאמרי תרוייהו, אינו מזכיר. ר' נחמן ור' יוחנן דאמרי תרוייהו, מזכיר.

אמר אביי לר' יוסף, הא דר' הונא ור' יהודה דרב הוא. דא"ר גידל אמר רב, ראש חדש שחל להיות בשבת, המפטיר בנביא בשבת אינו צריך להזכיר של ראש חדש, שאילמלא שבת אין נביא בראש חדש. מי דמי התם נביא בדר"ח ליכא כלל, הכא איתיה בערבית ושחרית ומנחה. אלא להא דמיא, דא"ר אחדבוי א"ר מתנה אמר רב, יום טוב שחל להיות בשבת, המפטיר בנביא במנחה בשבת א"צ להזכיר של יום טוב, שאילמלא שבת אין נביא במנחה ביום טוב (שבת כד.)

על הניסים בברכת המזוןעריכה

יש להוסיף תפילה זו בברכת המזון[4].

מאחר שתפילה זו עניינה הודאה לה', לפיכך תקנו חז"ל לאומרה בברכת ההודאה[5]. ולכן בברכת המזון נאמרת התפילה בברכת הארץ (ברכת "נודה לך"), בין "בכל יום ובכל עת ובכל שעה" ל"ועל הכל ה' אלקינו אנחנו מודים לך"[6].

מקור (על הניסים בברכת המזון בחנוכה)עריכה

איבעיא להו, מהו להזכיר של חנוכה בברכת המזון, כיון דמדרבנן הוא לא מדכרינן, או דילמא משום פרסומי ניסא מדכרינן.

אמר רבא א"ר סחורה א"ר הונא, אינו מזכיר, ואם בא להזכיר מזכיר בהודאה.

ר' הונא בר יהודה איקלע לבי רבא, סבר לאדכורי בבונה ירושלים, א"ל ר' ששת כתפלה מה תפלה בהודאה אף ברכת המזון בהודאה (שבת שם)

מבנהעריכה

התפילה כוללת משפט פתיחה זהה בחנוכה ובפורים, ותוכן המשך התפילה משתנה בהתאם למועד בו היא נאמרת. לחלק מהנוסחים יש לתפילה סיומת זהה בחנוכה ובפורים, לחלקם היא אינה זהה ולחלקם היא כלל אינה נאמרת.

נוסחעריכה

בין בחנוכה ובין בפורים, מתחילים[7]:

על[8] הניסים ועל הפורקן[9] ועל הגבורות ועל התשועות ועל המלחמות[10] שעשית לאבותינו[11] בימים ההם בזמן[12] הזה.

בחנוכה ממשיכים:

בימי מתתיהו[13] בן יוחנן כהן גדול חשמונאי[14] ובניו, כשעמדה[15] מלכות יון הרשעה[16] על[17] עמך[18] ישראל, להשכיחם תורתך[19] ולהעבירם מחוקי רצונך[20]. ואתה ברחמיך הרבים, עמדת להם בעת צרתם, רבת את ריבם, דנת את דינם[21], נקמת את נקמתם, מסרת[22] גבורים ביד חלשים ורבים[23] ביד מעטים וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים[24] וזדים[25] ביד עוסקי תורתך. ולך[26] עשית[27] שם גדול וקדוש[28] בעולמך, ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופורקן כהיום הזה[29].

ואחר כך[30] באו בניך לדביר ביתך ופינו את היכלך וטיהרו את מקדשך והדליקו נרות בחצרות[31] קדשך[32] וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול[33].

בפורים ממשיכים:

בימי מרדכי[34] ואסתר בשושן הבירה, כשעמד עליהם המן הרשע, ביקש[35] להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן, טף ונשים, ביום אחד, בשלושה עשר לחודש שנים עשר הוא חודש אדר, ושללם לבוז. ואתה ברחמיך הרבים הפרת את עצתו וקלקלת את מחשבתו[36], והשבות[37] לו גמולו בראשו[38], ותלו אותו ואת בניו על העץ.[39]

ומסיימים:

ועשית עמהם נסים וגבורות בימים ההם בעת הזאת[40].

ובפרי חדש[41] כתב שבפורים אומרים: ועשית עמהם נס ופלא[42]

יש הסוברים שסיומת זו נאמרת בלשון בקשה:

וכשם[43] שעשית עמהם[44] נס[45], כן[46] עשה עמנו ה' אלקינו[47] נסים ונפלאות[48] בעת[49] הזאת[50] ונודה לשמך הגדול סלה.

וכעין זה במסכת סופרים (פ"כ ה"ח)[51]: וכניסי פלאות ותשועת כהניך[52] אשר עשית בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול וחשמונאי ובניו, כן עשה[53] עמנו ה' אלקינו ואלקי אבותינו נסים ונפלאות, ונודה לשמך לנצח, ברוך את ה' הטוב[54].

ויש סוברים[55] שאין לומר סיומת זו בלשון בקשה[56].

ביאורים, דיונים ומשא ומתןעריכה

וזדים ביד עוסקי תורתךעריכה

באורחות חיים (ח"א הל' חנוכה אות כב, הובא בבית יוסף או"ח סימן תרפב) פירש הטעם ששינה ולא נקט דבר והפכו כמו רשע וצדיק גיבור וחלש וכו', שנקט לשון הפסוק (תהלים קיט נא) 'זדים הליצוני עד מאד מתורתך לא נטיתי'.

ובפרי חדש יישב, שהיפוכו של 'זדים' הוא 'ענויים', אאי אפשר להיות כל כך ענוים וכמו שכתוב (הושע ד ד) 'ועמך כמריבי כהן'.

עוד יישב, שכיון שעסקו שאמר 'עוסקי תורתך' כלל בזה גם שהיו ענוים וכמאמר חז"ל בעירובין (נה.) לא בשמים היא - לא בגסי הרוח היא, וכן אמרו בתענית (ז.) אין התורה מתקיימת אלא במי שדעת שפלה.

ובאליה רבה (סק"א) יישב, שבתיבת 'זדים' כוונתו לפריצי ישראל שהיו באותו הזמן, ובגמרא בגיטין (ז.) אמרו 'השכם והערב עליהם בבית המדרש והם כלים מאליהם', ולכן אמר 'ביד עוסקי תורתך'.

עוד ביאר, על פי מאמר חז"ל (אבות פ"ד מי"ג) שגגת תלמוד עולה זדון. ונמצא שכל שאינו עוסק בתורה אף בשוגג הרי הוא מזיד, ואם כן 'זדים' הם הפך 'עוסקי תורתך'.

והדליקו נרותעריכה

מזבח מעכב את המנורה

בספר משנת שכיר (מועדים, חנוכה) הביא מי שהקשה לדעת התוספתא (מנחות פ"ו ה"ו) והירושלמי (שקלים פ"ד ה"ב) שהשולחן, המנורה, המזבח והפרוכת מעכבין זה את זה, ואם כן לדעת המגילת תענית (כסלו) שמלאכת המזבח לא נגמרה אלא אחר שבעת ימי חנוכה[57] אם כן איך הדליקו המנורה כיון שהמזבח מעכב.

ויישב, שאין הכלים מעכבין זה אתא זה אלא במקום מזבח ומנורה כמבואר בירושלמי שם. ודעת הרמב"ם (ביאת מקדש פ"ט ה"ז) שהדלקת נרות בחוץ כשרה בדיעבד, ואף הם הדליקו הנרות בחוץ כמבואר בסמוך "בחצרות קדשך" ועשו כן כדי שלא יעכב המזבח.

בחצרות קדשךעריכה

מדוע הדליקו בחוץ

בספר משנת שכיר (מועדים, חנוכה) הביא קושיית רבים איך הדליק נרות בחצרות קדשו והלא בענין הדלקה בפנים. ויישב שעשו כן לדעת התוספתא (מנחות פ"ו ה"ו) והירושלמי (שקלים פ"ד ה"ב) שהשולחן, המנורה, המזבח והפרוכת מעכבין זה את זה, וי"ל שאינם מעכבים אלא בפנים במקום מזבח ומנורה וכמבואר בירושלמי שם. ולכן הדליקו בחוץ וכדעת הרמב"ם (ביאת מקדש פ"ט ה"ז) שהדלקת נרות בחוץ כשרה בדיעבד[58]. ולפי זה מדוקדק הנוסח וטיהרו את מקדש והדליקו נרות בחצרות קדשך, שכיון שטיהרו את המקדש שבעת ימים ע"כ הוצרכו להדליק הנרות בחצרות קדשך כל אותם ימים.

וכשם שעשית להם וכו'עריכה

בעל תבואות שור בספרו בכור שור[59] הקשה שהרי אין להתפלל על הנס (שבת לב.), ויישב שבנס גדול שעל ידו התפרסם גדולת ה' והתקדש שמו ברבים, מותר להתפלל עליו ולא זו בלבד שאין מנכים לו מזכויותו אלא אדרבה יוסיפו לו זכויות על שעל ידו התקדש שמו יתברך בעולם.

לעיון נוסףעריכה

רמזיםעריכה

  • בימי מתתיהו יש בו קכ"ד תיבות כמנין יוחנן שתקנו[60].
  • יש בו קכ"ה תיבות כמנין כהנים[61].
  • בימי מרדכי יש בו נ"ד תיבות כמספר נ"ד המן הנזכר במגילה, ונ"ד אותיות בעשרת בני המן[62].

שכח להזכירעריכה

אם שכח להזכיר "על הניסים" בברכת המזון, יוסיף ויאמר[63]: הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מתתיהו/בימי מרדכי וכו'[64].

וכן אם נזכר לאחר שאמר "בא"י", לא יסיים למדני חוקיך, אלא מסיים כרגיל ויאמרנו בהרחמן, וכן הדין בתפלה ויאמרנו באלקי נצור[65].

וכן לא יאמרנו לאחר סיום הברכה לפני תחילת הברכה הבאה[66].

לעיון נוסףעריכה

  • פירושי סידור התפילה לרוקח, סימנים קמא-קמב
  • דברי הנסים, ברינגר הרב אריה, תתרנד עמודים על על הנסים של חנוכה


שולי הגליון


  1. כלבו (סימן מד), שלטי הגבורים (על הגהות מרדכי שבת פרק שני), אורחות חיים (ח"א הל' חנוכה אות כב), אליה רבה (או"ח סימן תרפב).
  2. תוספתא ברכות (פ"ג הי"ד), מסכת סופרים (פ"כ ה"ח).
  3. שבת (שם).
  4. מסכת סופרים (שם), ירושלמי ברכות (פ"ז ה"ד) ודלא כדעת רב הונא בבבלי (כד.) שאין צריך לאומרה בברכת המזון. ולהלכה פסקינן כדעת הירושלמי, ראה בסמוך ציון לדברי השו"ע.
  5. שבת (שם).
  6. שולחן ערוך או"ח סימן תרפב ס"א
  7. הנוסח הכתוב הוא נוסח אשכנז המקובל כיום. שינויי נוסח מצויינים בהערות.
  8. רש"ס ורז"ה שינו לועל. וכן הסכימו בספר בני יששכר (מאמרי כסלו טבת מאמר ד אות ב) ובמשנה ברורה (תרפב ס"ק א בשם "ספרים") ובערוך השולחן (או"ח סי' תרפב ס"א) לומר בוי"ו. והריעב"ץ (בסידורו ובספרו לוח ארש) כתב על הנסים, וכ"ה במעשה רב (מח).
  9. הפ"א במאלופם. כ"ה בכל הסידורים הישנים ובמעשה רב (מח) (ואעפ"כ הרי"ש בשוא נח כדרך התרגום), ורז"ה שינה לקמץ.
  10. יש שכתבו שלא לומר ועל המלחמות, עי' אשל אברהם (מרבי אברהם דוד זצ"ל מבוטשאטש, סי' תרפב ס"א) ובספר בני יששכר (חדשי כסלו טבת מאמר ד), מה שכתבו בזה. ובשערי תפלה חידש לומר על בלא ו', ור"ל שנותנים הודאה על התשועות שנעשו על המלחמות.
    במחזור ויטרי (סימנים צג, רמב) נוסף: פדות ופורקן. בסדר רב עמרם גאון סדר השבחים שונה: על הניסים ועל הגבורות ועל התשועות ועל המלחמות ועל הפדות ועל הפורקן.
  11. גם גר יכול לומר לאבותינו (שערי תשובה תחילת סי' תרפב, ומציין לעיין סי' תרעו בשערי תשובה שם).
  12. במחזור ויטרי: ובזמן. וכן העתיק בבית יוסף (או"ח סי' קפז ותרפב) בשם הכל בו (סי' כה). וכ"ה בסידור ספרד רפ"ד. ובכל בו שלפנינו כתוב בזמן, וכן העתיק הרמ"א (סי' תרפב ס"א), וכן הכריע בפרי חדש (סי' תרפב ס"א) לומר בלא וי"ו.
    בסידורים הישנים הבי"ת בחיריק, ובסידור רש"ס כתב שהבי"ת בפת"ח. וכן כתב הרז"ה בספרו שערי תפלה שצ"ל הבי"ת בפת"ח, ושכן מצא בקצת נוסחאות ישנות, ודלא כר"ע ור"א וילנא שהדפיסו בחיר"ק, (ועי' שערי דמעות שם). וכ"כ בהשגות רבי מרדכי דיסלדארף שנכון לומר בפתח, והשיג על המטה משה (סי' תתקפ), אך כתב שאפילו הכי קשה לשנות, ומסיים "והבוחר יבחר". ובלוח ארש כתב שצ"ל בית פתוחה ומ"ם קמוצה. אבל בהשגות רבי מרדכי דיסלדארף כתב שבכל הספרים המ"ם פתוחה.
  13. כ"ה במס' סופרים (שם). ובסדר רב עמרם גאון ובמחזור ויטרי: מתתיה, וכן בנוסח תימן.
  14. בסידורים הישנים המ"ם בקבוץ (או בשורוק), וברוו"ה בחולם. ובלוח ארש כתב כי "בכל הנוסחאות כולם" המ"ם בחולם, ודלא כרז"ה בשערי תפלה שנקד המ"ם והנו"ן בפתח (והנו"ן) דגושה. בפרי חדש (שם) כתב שהאל"ף בחיריק, וכ"ה בלוח ארש בשם כל הנוסחאות כולם, ודלא כרז"ה בשערי תפלה. ובסידור תפילת חיים על פי סידור ספרד רפ"ד הנו"ן בקמץ והאל"ף נחה. במס' סופרים (ראו להלן) ובסידור ר"ע ור"א וילנא: וחשמונאי בוא"ו, אבל באורחות חיים (ח"א הל' חנוכה אות כב) כתב שאין לגרוס וחשמונאי, שהרי יוחנן הוא חשמונאי כמבואר בספר יסופון. וכן באבודרהם פירש יוחנן המכונה חשמונאי. ועיין להלן ביאור נוסף בתיבת 'חשמונאי'.
  15. בסדר רע"ג נוסף: עליהן, ובמחזור ויטרי: עליהם. ובפרי חדש (שם) הכריע שלא לומר כלום, וכ"כ האליה רבה (שם) שאין לומר 'עליהם' כיון שאומר אחר כך 'על עמך ישראל'.
  16. האורחות חיים (שם) הביא דעת האומרים לקרות הרי"ש בחיריק והביאם לזה לשון הפסוק ('זאת הרשעה'), אך הסיק שיותר נכון לקרות הרי"ש בחטף פתח ע"ד הכתוב (יחזקאל ג יח) 'מדרכו הרשעה', והביא דבריו הבית יוסף. ובפרי חדש כתב שיש לקרות הרי"ש בחיריק. ובאליה רבה כתב לומר מקמץ ולא בחיריק, שאינו שם דבר אלא תואר לאומה הרשעה.
  17. בפרי חדש כתב שלגורסים עליהם או עליהן, צריך לומר: ועל, ועיין לעיל בסמוך דברי האליה רבה.
  18. בנוסח תימן נוסף: בית.
  19. בנוסח תימן: לבטלם מתורתך.
  20. בסדר רע"ג כתב במקום 'להשכיחם תורתך': לשכחם מתורתך, ובמחזור ויטרי: להשכיחם מתורתך. ובאורחות חיים כתב שיש לומר: תורתך בלא מ"ם ופירושו שעמדו עלינו להשכיחנו התורה, וכ"כ האבודרהם ודרכי משה (סק"א). ובאורחות חיים כתב שה"ה תיבת 'חוקי' יש לומר בלא מ"ם, וכ"כ בשלטי גבורים הביאו אליה רבה. ובפרי חדש כתב שהנוסח המורגל הוא: לשכחם מתורתך ולהעבירם מחוקי רצונך, והסכים עם הגהת האורחות חיים והאבודרהם בתיבת 'מתורתך' שטוב יותר לומר 'תורתך', אבל במילת 'מחוקי' כתב שנכון יותר לומר במ"ם, וכמו שאומרים העולם.
  21. בנוסח תימן: ודנת את דינם ורבת את ריבם ונקמת...
  22. בנוסח תימן: ומסרת.
  23. במחזור ויטרי: רבים.
  24. בסדר רע"ג: ורשעים ביד צדיקים קודם לטמאים ביד טהורים.
  25. בנוסח תימן: ופושעים.
  26. כתב הפרי חדש שכן אנו נוהגים לומר. ובמחזור ויטרי: לך, וכ"כ האבודרהם.
  27. בנוסח תימן: ועשית לך.
  28. בנוסח תימן ליתא לתיבת 'וקדוש'.
  29. בנוסח תימן: ולעמך ישראל עשית פלא ונסים, כשם שעשית...
  30. כ"ה בסידורים הישנים (ובפתח). ובסדר רע"ג: כן (וכ"ה בסידורי רש"ס ור"ע ור"א וילנא). בנוסח תימן ליתא לכל קטע זה, ויעויין באבודרהם (סדר תפילות חנוכה) שכתב שהמון העם אין אומרים זאת אך נכון לאומרו כי הוא עיקר הנס וגם רב עמרם ורבנו סעדיה כתבוהו.
  31. בסימן רל"ה: בחצרי. אך בסימן צ"ג כלפנינו.
  32. בסדר רע"ג ליתא מוהדליקו.
  33. בסדר רע"ג: וקבעו שמונה ימים בהלל ובהודאה לשמך, ובמחזור ויטרי סימן צ"ג: להודות ולהלל לך על רוב נסיך ונפלאותיך. ובסימן רל"ה: להודות ולהלל ה' אלקינו ואלקי אבותינו על רוב נסיך ונפלאותיך.
  34. ברוב סידורים ישנים הדל"ת בשוא, ובאחרים בחטף קמץ.
  35. במחזור ויטרי (סימן צג, אך לא כן בסימן רמב): וביקש.
  36. במחזור ויטרי (שם): וקלקלת מחשבותו.
  37. במחזור ויטרי: והשבת.
  38. במעשה רב (מח): על ראשו.
  39. במחזור ויטרי נוסף: וכשם שעשית להם נסים וגבורות בימים ההם (בסימן צג נוסף: ובזמן הזה), כן עשה עמנו ה' אלקינו פלא ונסים לטובה בעת הזאת.
  40. שולחן ערוך (או"ח סימן תרפב ס"ג) הביא דעה זו.
  41. וכתב שכ"כ גם בכנסת הגדולה (הגהות טור).
  42. בטעם הדבר כתב, לפי שבחנוכה נעשה נס ההצלה ונס פך השמן, ואילו בפורים לא היה אלא נס ההצלה בלבד.
  43. הגרסה המובאת היא מסדר רב עמרם גאון. שם נכתבה לגבי תפילת חנוכה, ובמחזור ויטרי הובאה בין בחנוכה ובין בפורים. שינויי נוסחאות מופיעים בהערות. בנוסח תימן: כשם.
  44. במחזור ויטרי סימן צ"ג: להם, ובסימן רל"ה: לאבותינו.
  45. במחזור ויטרי: נסים וגבורות בימים ההם ובזמן (בסימן רל"ה: ובזמן) הזה. נוסח תימן: נסים וגבורות.
  46. נוסח תימן: כך.
  47. נוסח תימן ליתא לתיבות ה' אלקינו.
  48. במחזור ויטרי: פלא ונסים לטובה. נוסח תימן: ניסים וגבורות.
  49. נוסח תימן נוסף: ובעונה.
  50. עד כאן במחזור ויטרי ונוסח תימן.
  51. שם, נוסחאות כת"י.
  52. הגהות הגרי"ב בשם דפו"י.
  53. בהגהות הגרי"ב: נ"א כן יעשה וכו'. וראו מועדים וזמנים (ח"ב סי' קמח) שאולי אין זה תפלה לנסים רק מספר שעוד יעשה ה' עמנו נסים ונפלאות.
  54. ובפורים יהיה הנוסח אחר.
  55. בעל העתים, הובאה דעתו בשו"ע (או"ח סימן תרפב ס"ג) ובאורחות חיים.
  56. וכן נוסח אשכנז שלפנינו. ובאורחות חיים כתב שהנוסח ברוב התפלות הזקנות כולל תוספת זו. ועיין שם שהביא דעת בעל העתים, והכריע דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד. וטעם הסוברים שאין לומר סיומת זו בלשון בקשה (הובא באורחות חיים) לפי שאמרו חז"ל לא ישאל אדם צרכיו לא בשלוש ראשונות ולא בשלוש אחרונות, ורק בר"ה ויום כיפור יכול לשאול לפי שהם צרכי רבים ולכפרה משא"כ כאן שהוא שאלת צרכיו.
  57. יעויין באור זרוע (הל' חנוכה סימן שכא).
  58. ועיין לעיל בסמוך שהו"ד בהרחבה.
  59. שבת (כא:) לגבי הוספת "הרחמן" בשכח להזכיר "על הניסים" בברכת המזון, וה"ה בהוספה זו.
  60. כלבו (סימן מד), שלטי הגבורים (על הגהות מרדכי שבת פרק שני), אורחות חיים (ח"א הל' חנוכה אות כב), אליה רבה (או"ח סימן תרפב).
  61. אליה רבה (או"ח סימן תרפב) בשם שלטי הגבורים (על הגהות מרדכי פרק שני דשבת).
  62. שערי רחמים (גירסא מאוחרת של מעשה רב עם תוספות, ווילנא תרל"א) ושיח אליהו.
  63. יש אומרים שבראש חודש טבת יאמר זה אחר הרחמן הוא יחדש כו' (יד אפרים סי' תרפב ס"א, הובא במשנה ברורה ס"ק ה), ויש אומרים שבכל הימים יאמרנו מיד אחר 'לעולם אל יחסרנו' (פסקי תשובות שם הערה 3 בשם האדר"ת).
  64. שולחן ערוך (או"ח סימן תרפב ס"א). וראה לעיל דברי התבואות שור מה שהקשה שאסור להתפלל על הנס (לב.).
  65. פסקי תשובות (סי' תרפב אות א', ומציין בהערה 2 לשער הציון סי' קפח אות יח, ומשנה ברורה סי' קיד ס"ק לב), וכתב שבאשל אברהם בוטשאטש (סי' תרצה) שיטה אחרת עמו, עי"ש.
  66. פסקי תשובות (שם הערה 2 בשם משנה ברורה סי' קיד הנ"ל, ושבאשל אברהם בוטשאטש הנ"ל שיטה אחרת עמו, עי"ש, ומציין לעיין שערי תשובה סק"א).
מעבר לתחילת הדף