עריכת הדף "
ערך/על הניסים
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== נוסח == '''בין בחנוכה ובין בפורים, מתחילים{{הערה|הנוסח הכתוב הוא נוסח אשכנז המקובל כיום. שינויי נוסח מצויינים בהערות.}}:''' {{גופן|4|וילנא|על{{הערה|רש"ס ורז"ה שינו ל'''ו'''על. וכן הסכימו בספר בני יששכר {{ממ|מאמרי כסלו טבת מאמר ד אות ב}} ובמשנה ברורה {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/תרפב#א|תרפב ס"ק א]] בשם "ספרים"}} ובערוך השולחן {{ממ|[[ערוך השולחן/אורח חיים/תרפב#א|או"ח סי' תרפב ס"א]]}} לומר בוי"ו. והריעב"ץ {{ממ|בסידורו ובספרו לוח ארש}} כתב '''על '''הנסים, וכ"ה במעשה רב {{ממ|[[מעשה רב/מח|מח]]}}.}} הניסים ועל הפורקן{{הערה|הפ"א במאלופם. כ"ה בכל הסידורים הישנים ובמעשה רב {{ממ|[[מעשה רב/מח|מח]]}} (ואעפ"כ הרי"ש בשוא נח כדרך התרגום), ורז"ה שינה לקמץ.}} ועל הגבורות ועל התשועות ועל המלחמות{{הערה|יש שכתבו שלא לומר ועל המלחמות, עי' אשל אברהם {{ממ|מרבי אברהם דוד זצ"ל מבוטשאטש, סי' תרפב ס"א}} ובספר בני יששכר {{ממ|חדשי כסלו טבת מאמר ד}}, מה שכתבו בזה. ובשערי תפלה חידש לומר''' על '''בלא ו', ור"ל שנותנים הודאה על התשועות שנעשו על המלחמות.{{ש}}במחזור ויטרי {{ממ|[[מחזור ויטרי/צג|סימנים צג]], [[מחזור ויטרי/רמב|רמב]]}} נוסף: '''פדות ופורקן'''. בסדר רב עמרם גאון סדר השבחים שונה: על הניסים ועל הגבורות ועל התשועות ועל המלחמות '''ועל הפדות''' ועל הפורקן.}} שעשית לאבותינו{{הערה|גם גר יכול לומר לאבותינו {{ממ|[[שערי תשובה/אורח חיים/תרפב|שערי תשובה תחילת סי' תרפב]], ומציין לעיין סי' תרעו [[שערי תשובה/אורח חיים/תרעו|בשערי תשובה שם]]}}.}} בימים ההם בזמן{{הערה|במחזור ויטרי: '''ו'''בזמן. וכן העתיק בבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/קפז|או"ח סי' קפז]] ו[[בית יוסף/אורח חיים/תרפב|תרפב]]}} בשם הכל בו {{ממ|סי' כה}}. וכ"ה בסידור ספרד רפ"ד. ובכל בו שלפנינו כתוב '''בזמן''', וכן העתיק הרמ"א {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תרפב#א|סי' תרפב ס"א]]}}, וכן הכריע בפרי חדש {{ממ|[[פרי חדש/אורח חיים/תרפב#א|סי' תרפב ס"א]]}} לומר בלא וי"ו.{{ש}}בסידורים הישנים הבי"ת בחיריק, ובסידור רש"ס כתב שהבי"ת בפת"ח. וכן כתב הרז"ה בספרו שערי תפלה שצ"ל הבי"ת בפת"ח, ושכן מצא בקצת נוסחאות ישנות, ודלא כר"ע ור"א וילנא שהדפיסו בחיר"ק, {{ממ|ועי' שערי דמעות שם}}. וכ"כ בהשגות רבי מרדכי דיסלדארף שנכון לומר בפתח, והשיג על המטה משה {{ממ|[[מטה משה/תתקפ|סי' תתקפ]]}}, אך כתב שאפילו הכי קשה לשנות, ומסיים "והבוחר יבחר". ובלוח ארש כתב שצ"ל בית פתוחה ומ"ם קמוצה. אבל בהשגות רבי מרדכי דיסלדארף כתב שבכל הספרים המ"ם פתוחה.}} הזה.}} '''בחנוכה ממשיכים:''' {{גופן|4|וילנא|בימי מתתיהו{{הערה|כ"ה במס' סופרים {{ממ|שם}}. ובסדר רב עמרם גאון ובמחזור ויטרי: '''מתתיה''', וכן בנוסח תימן.}} בן יוחנן כהן גדול חשמונאי{{הערה|בסידורים הישנים המ"ם בקבוץ (או בשורוק), וברוו"ה בחולם. ובלוח ארש כתב כי "בכל הנוסחאות כולם" המ"ם בחולם, ודלא כרז"ה בשערי תפלה שנקד המ"ם והנו"ן בפתח (והנו"ן) דגושה. בפרי חדש {{ממ|[[פרי חדש/אורח חיים/תרפב#א|שם]]}} כתב שהאל"ף בחיריק, וכ"ה בלוח ארש בשם כל הנוסחאות כולם, ודלא כרז"ה בשערי תפלה. ובסידור תפילת חיים על פי סידור ספרד רפ"ד הנו"ן בקמץ והאל"ף נחה. במס' סופרים (ראו להלן) ובסידור ר"ע ור"א וילנא: '''וחשמונאי''' בוא"ו, אבל באורחות חיים {{ממ|[[אורחות חיים/א/חנוכה#כב|ח"א הל' חנוכה אות כב]]}} כתב שאין לגרוס '''וחשמונאי''', שהרי יוחנן הוא חשמונאי כמבואר בספר יסופון. וכן באבודרהם פירש יוחנן המכונה חשמונאי. ועיין להלן ביאור נוסף בתיבת 'חשמונאי'.}} ובניו, כשעמדה{{הערה|בסדר רע"ג נוסף: '''עליהן''', ובמחזור ויטרי: '''עליהם'''. ובפרי חדש {{ממ|[[פרי חדש/אורח חיים/תרפב#א|שם]]}} הכריע שלא לומר כלום, וכ"כ האליה רבה {{ממ|[[אליה רבה/אורח חיים/תרפב|שם]]}} שאין לומר 'עליהם' כיון שאומר אחר כך 'על עמך ישראל'.}} מלכות יון הרשעה{{הערה|האורחות חיים {{ממ|[[אורחות חיים/א/חנוכה#כב|שם]]}} הביא דעת האומרים לקרות הרי"ש בחיריק והביאם לזה לשון הפסוק {{ממ|[[תנ"ך/זכריה/ה#ח|'זאת הרשעה']]}}, אך הסיק שיותר נכון לקרות הרי"ש בחטף פתח ע"ד הכתוב {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/ג#יח|יחזקאל ג יח]]}} 'מדרכו הרשעה', והביא דבריו ה[[בית יוסף/אורח חיים/תרפב|בית יוסף]]. ובפרי חדש כתב שיש לקרות הרי"ש בחיריק. ובאליה רבה כתב לומר מקמץ ולא בחיריק, שאינו שם דבר אלא תואר לאומה הרשעה.}} על{{הערה|בפרי חדש כתב שלגורסים '''עליהם''' או '''עליהן''', צריך לומר: '''ועל''', ועיין לעיל בסמוך דברי האליה רבה.}} עמך{{הערה|בנוסח תימן נוסף: '''בית'''.}} ישראל, להשכיחם תורתך{{הערה|בנוסח תימן: '''לבטלם מתורתך'''.}} ולהעבירם מחוקי רצונך{{הערה|בסדר רע"ג כתב במקום 'להשכיחם תורתך': '''לשכחם מתורתך''', ובמחזור ויטרי: '''להשכיחם מתורתך'''. ובאורחות חיים כתב שיש לומר: '''תורתך''' בלא מ"ם ופירושו שעמדו עלינו להשכיחנו התורה, וכ"כ האבודרהם ודרכי משה {{ממ|[[דרכי משה/אורח חיים/תרפב#א|סק"א]]}}. ובאורחות חיים כתב שה"ה תיבת 'חוקי' יש לומר בלא מ"ם, וכ"כ בשלטי גבורים הביאו אליה רבה. ובפרי חדש כתב שהנוסח המורגל הוא: '''לשכחם מתורתך ולהעבירם מחוקי רצונך''', והסכים עם הגהת האורחות חיים והאבודרהם בתיבת 'מתורתך' שטוב יותר לומר 'תורתך', אבל במילת 'מחוקי' כתב שנכון יותר לומר במ"ם, וכמו שאומרים העולם. }}. ואתה ברחמיך הרבים, עמדת להם בעת צרתם, רבת את ריבם, דנת את דינם{{הערה|בנוסח תימן: ודנת את דינם ורבת את ריבם ונקמת...}}, נקמת את נקמתם, מסרת{{הערה|בנוסח תימן: ומסרת.}} גבורים ביד חלשים ורבים{{הערה|במחזור ויטרי: '''רבים'''.}} ביד מעטים וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים{{הערה|בסדר רע"ג: '''ורשעים ביד צדיקים''' קודם ל'''טמאים ביד טהורים'''.}} וזדים{{הערה|בנוסח תימן: ופושעים.}} ביד עוסקי תורתך. ולך{{הערה|כתב הפרי חדש שכן אנו נוהגים לומר. ובמחזור ויטרי: '''לך''', וכ"כ האבודרהם.}} עשית{{הערה|בנוסח תימן: ועשית לך.}} שם גדול וקדוש{{הערה|בנוסח תימן ליתא לתיבת 'וקדוש'.}} בעולמך, ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופורקן כהיום הזה{{הערה|בנוסח תימן: ולעמך ישראל עשית פלא ונסים, כשם שעשית...}}. ואחר כך{{הערה|כ"ה בסידורים הישנים (ובפתח). ובסדר רע"ג: '''כן''' (וכ"ה בסידורי רש"ס ור"ע ור"א וילנא). בנוסח תימן ליתא לכל קטע זה, ויעויין באבודרהם {{ממ|סדר תפילות חנוכה}} שכתב שהמון העם אין אומרים זאת אך נכון לאומרו כי הוא עיקר הנס וגם רב עמרם ורבנו סעדיה כתבוהו.}} באו בניך לדביר ביתך ופינו את היכלך וטיהרו את מקדשך והדליקו נרות בחצרות{{הערה|ב[[מחזור ויטרי/רלה|סימן רל"ה]]: '''בחצרי'''. אך ב[[מחזור ויטרי/צג|סימן צ"ג]] כלפנינו.}} קדשך{{הערה|בסדר רע"ג ליתא מ'''והדליקו'''.}} וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול{{הערה|בסדר רע"ג: '''וקבעו שמונה ימים בהלל ובהודאה לשמך''', ובמחזור ויטרי סימן צ"ג: '''להודות ולהלל לך על רוב נסיך ונפלאותיך'''. ובסימן רל"ה: '''להודות ולהלל ה' אלקינו ואלקי אבותינו על רוב נסיך ונפלאותיך'''.}}.}} '''בפורים ממשיכים:''' {{גופן|4|וילנא|בימי מרדכי{{הערה|ברוב סידורים ישנים הדל"ת בשוא, ובאחרים בחטף קמץ.}} ואסתר בשושן הבירה, כשעמד עליהם המן הרשע, ביקש{{הערה|במחזור ויטרי {{ממ|סימן צג, אך לא כן בסימן רמב}}: וביקש.}} להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן, טף ונשים, ביום אחד, בשלושה עשר לחודש שנים עשר הוא חודש אדר, ושללם לבוז. ואתה ברחמיך הרבים הפרת את עצתו וקלקלת את מחשבתו{{הערה|במחזור ויטרי {{ממ|שם}}: '''וקלקלת מחשבותו'''.}}, והשבות{{הערה|במחזור ויטרי: '''והשבת'''.}} לו גמולו בראשו{{הערה|במעשה רב {{ממ|[[מעשה רב/מח|מח]]}}: '''על '''ראשו.}}, ותלו אותו ואת בניו על העץ.{{הערה|במחזור ויטרי נוסף: '''וכשם שעשית להם נסים וגבורות בימים ההם {{ממ|בסימן צג נוסף: ובזמן הזה}}, כן עשה עמנו ה' אלקינו פלא ונסים לטובה בעת הזאת'''.}}}} '''ומסיימים:''' {{גופן|4|וילנא|ועשית עמהם נסים וגבורות בימים ההם בעת הזאת{{הערה|שולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תרפב#ג|או"ח סימן תרפב ס"ג]]}} הביא דעה זו.}}.}} ובפרי חדש{{הערה|וכתב שכ"כ גם בכנסת הגדולה {{ממ|הגהות טור}}.}} כתב שבפורים אומרים: {{גופן|4|וילנא|ועשית עמהם נס ופלא{{הערה|בטעם הדבר כתב, לפי שבחנוכה נעשה נס ההצלה ונס פך השמן, ואילו בפורים לא היה אלא נס ההצלה בלבד.}}}} יש הסוברים שסיומת זו נאמרת בלשון בקשה: {{גופן|4|וילנא|וכשם{{הערה|הגרסה המובאת היא מסדר רב עמרם גאון. שם נכתבה לגבי תפילת חנוכה, ובמחזור ויטרי הובאה בין בחנוכה ובין בפורים. שינויי נוסחאות מופיעים בהערות. בנוסח תימן: '''כשם'''.}} שעשית עמהם{{הערה|במחזור ויטרי סימן צ"ג: '''להם''', ובסימן רל"ה: '''לאבותינו'''.}} נס{{הערה|במחזור ויטרי: '''נסים וגבורות בימים ההם ובזמן''' {{ממ|בסימן רל"ה: '''ובזמן'''}} '''הזה'''. נוסח תימן: נסים וגבורות.}}, כן{{הערה|נוסח תימן: '''כך'''.}} עשה עמנו ה' אלקינו{{הערה|נוסח תימן ליתא לתיבות '''ה' אלקינו'''.}} נסים ונפלאות{{הערה|במחזור ויטרי: '''פלא ונסים לטובה'''. נוסח תימן: '''ניסים וגבורות'''.}} בעת{{הערה|נוסח תימן נוסף: '''ובעונה'''.}} הזאת{{הערה|עד כאן במחזור ויטרי ונוסח תימן.}} ונודה לשמך הגדול סלה.}} וכעין זה במסכת סופרים {{ממ|[[מסכת סופרים/כ#ח|פ"כ ה"ח]]}}{{הערה|שם, נוסחאות כת"י.}}: {{גופן|4|וילנא|וכניסי פלאות ותשועת כהניך{{הערה|הגהות הגרי"ב בשם דפו"י.}} אשר עשית בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול וחשמונאי ובניו, כן עשה{{הערה|בהגהות הגרי"ב: נ"א''' כן יעשה '''וכו'. וראו מועדים וזמנים {{ממ|ח"ב סי' קמח}} שאולי אין זה תפלה לנסים רק מספר שעוד יעשה ה' עמנו נסים ונפלאות.}} עמנו ה' אלקינו ואלקי אבותינו נסים ונפלאות, ונודה לשמך לנצח, ברוך את ה' הטוב{{הערה|ובפורים יהיה הנוסח אחר.}}.}} ויש סוברים{{הערה|בעל העתים, הובאה דעתו בשו"ע {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תרפב#ג|או"ח סימן תרפב ס"ג]]}} ובאורחות חיים.}} שאין לומר סיומת זו בלשון בקשה{{הערה|וכן נוסח אשכנז שלפנינו. ובאורחות חיים כתב שהנוסח ברוב התפלות הזקנות כולל תוספת זו. ועיין שם שהביא דעת בעל העתים, והכריע דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד. וטעם הסוברים שאין לומר סיומת זו בלשון בקשה {{ממ|הובא באורחות חיים}} לפי שאמרו חז"ל לא ישאל אדם צרכיו לא בשלוש ראשונות ולא בשלוש אחרונות, ורק בר"ה ויום כיפור יכול לשאול לפי שהם צרכי רבים ולכפרה משא"כ כאן שהוא שאלת צרכיו.}}.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף