עריכת הדף "
ערך/עובר לעשייתן
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==עובר להידור המצוה== הפמ"ג במשב"ז (תרעא סוף סק"א) הסתפק בנר חנוכה אם הדליק נר א' ולא שאר נרות של מהדרין אם גם בזה נחשב עול"ע, דאיך יאמר 'וציונו' הא רק נר ראשון מצוה והשאר מהדרין, אך מביא למג"א (סי' תרעו) משם ב"י דגם עובר ל'מהדרין' מיקרי עול"ע, וכן דעת הגרעק"א כדמייתינן לעיל מהמשנ"ב. גם לגבי לולב מצאנו לספק זה, דהמשנ"ב מביא מפמ"ג שאם שכח לברך קודם לקיחת הלולב יכול עדיין לברך קודם הניענועים, אלא שדייק מזה בשעה"צ שאחר נענועין אין לברך אף שעדיין אוחז הלולב בידו. ובאמת שתוס' והרא"ש (סוכה לט. סוד"ה עובר) כ' דלמנהגן של אנשי ירושלים שאחזו הלולב בידן כל היום אזי גם אחר ניענועים הויא עול"ע, אך נראה מלשונם שחזרו בהן מזה. וצ"ל ד'מהדרין' דנ"ח הויא טפי מ'מנהגן של אנשי ירושלים' גבי לולב. [אך שאעפ"כ חזינן שהסתפק הפמ"ג שגם על מהדרין אין לברך דמ"מ אינו נכנס תחת הכלל ד'וציונו', ובאמת צ"ע קצת בדבריו שפתח בחסרון ד'עול"ע' וסיים בחסרון ב'וציונו']. דעות החולקים: דעת הראבי"ה (סי' תרצא) והרוקח (דיני לולב ואתרוג, ונראה שהוא סי' רכ ונשמט בטעות) שאין לברך אלא בתחילת המצוה. וכן נראה מירושלמי ברכות (ט ג) דר' יוחנן שאמר שצריך לברך עול"ע, בא לאפוקי מרב הונא שאמר לברך באמצע המצוה. וצע"ט מירושלמי זה על ראשונים ואחרונים דלעיל. ואמנם מהריטב"א (סוכה שם) נראה שלמד לה מלשון הדין "עובר לעשייתן" ולא "קודם", שקודם משמע אפילו קודם הרבה אבל "עובר" היינו "בתוך המעשה כדי שיגמור כל הברכה" כלשונו, אך מ"מ צ"ב דמירושלמי הנ"ל נראה דלא כן. אלא שבלא"ה נראה דלא יקשה, דמריה דהאי דינא בבלי האי ניהו שמואל, ובירושלמי שם אוקמוה לשמואל כר"ה שמברכין בשעת המצוה. אך יעו' ארצות החיים (ח' אר"י סק"ח, מאל"א סקמ"ז) שהקשה איפכא א"כ למה נקט בבבלי "עובר לעשייתן" ולא כבירושלמי "בשעת עשייתן". וכך נראה בדעת הרמב"ם, שצריך לברך בדוקא קודם המצוה – עי' בביאוה"ל (קנח סי"א) שהוכיח כן מדבריו בפ"ו מחמץ ומצה (ה"א וה"ו) גבי נט"י, וכן דקדקו בדעתו רבינו מנוח (פ"ו מברכות ה"ב) ומור וקציעה (סי' שצה) ומטה יהודה (קנח סק"כ) מדבריו בהל' ברכות (פ"ו ה"ב, פי"א ה"ג). והכי מוכח נמי משלה"ג בפסחים (ד. ברי"ף סוף אות ב') דלהרמב"ם אם מברכים ברכת נט"י אחר נטילה לא חשיב עול"ע. וכן יש לדקדק מדברי הרמב"ם בהל' סוכה (פ"ו הי"ב) ולולב (פ"ז ה"ו) ואישות (פ"ג הכ"ג). ועפי"ז תירץ בשיירי כנה"ג (סי' תלב הגב"י סק"ב) למה הזכיר הב"י ברכה באמצע בדיקה רק בשם כלבו ולא רמב"ם. [אכן במאמר מרדכי (תלב סק"ב) תירץ איפכא קושיית שיירי כנה"ג, דלהרמב"ם יתכן שאפשר לברך אף אחר שסיים הבדיקה ולא רק כל משך הבדיקה, דהא עד למחר בשעת שריפה לא נשלמה המצוה]. ומ"מ מצאנו לראשונים ואחרונים שלמדו דהרמב"ם סובר כשאר הראשונים דגם באמצע מצוה הוי עול"ע, עיין באבודרהם (שער ג' ברהמ"צ) ורדב"ז (סוף ח"ה אלף תש) וחק יעקב (תלב סק"ה) ומגן גבורים (קנח שלה"ג סקי"ב) וישועות יעקב (תרנא סק"ו) ויריעות שלמה (יו"ד יט). ודעת מרן הב"י נמי נראית כן מלשונו גבי נט"י (סי' קנח סי"א) "מברך קודם נטילה שכל המצות מברך עול"ע, ונהגו שלא לברך עד אחר נטילה", וכן גבי לולב (תרנא ס"ה) לא פסק ככל שיטות הראשונים דלעיל דבברכת לולב לא בעי עול"ע אע"ג שהביאם בב"י, ולגבי בדיקת חמץ (סי' תלב) לא פסק כדעת הכלבו הנ"ל שגם אם בירך באצמע בדיק"ח נחשב עול"ע אע"ג שבב"י הביאו, ולענין ברכת הסוכה (תרמג ס"ב) הביא רק דעת הרמב"ם לברך על ישיבת סוכה קודם שישב, ולענין עירוב (סי' שצה) כתב לברך בדוקא כשמתחיל הקיבוץ דעירוב. דמכל זה היא כפורחת עולה דדעת קדשו דעול"ע היינו בדוקא קודם המצוה, ויש להקפיד לברך בדוקא בתחילת המצוה ולא לאחמ"כ. ובזה יתיישבו קושיית נהר שלום (ח' סק"א) ומגן גיבורים (שם שלה"ג סק"י), למה הזכיר שם הדין רק בשם רבינו יונה ולא בשם שאר ראשונים. וכן קושיית המגן גיבורים (קנח שלה"ג סקי"א), למה גבי טבילה פסק השו"ע (יו"ד סי' ר') לברך קודם הטבילה, דלא כמו שפסק גבי נט"י לברך אחר נטילה, דלהנ"ל גם בנטילה לא עבדינן הכי אלא מחמת המנהג. בסברת הדעות שרק בתחילת החלק הראשון אפשר לברך י"ל: א) הכי חזינן מירושלמי דלעיל וכמו שבאמת הביאוהו הראבי"ה והרוקח. ב) דכיון דחלק מהמצוה כבר נעשה תו א"א לברך רק החלקים הנשארים. ג) מדייקים מלשון הרמב"ם (פ"ו מברכות ה"ג) "וכשם שמברכין על ההנייה כך מברכין על כל מצוה ומצוה ואח"כ יעשה אותה" דחיוב בהמ"צ נלמד מברכות הנהנין, ומה מצינו בבה"נ שמברכין דוקא קודם. וגם מראבי"ה (שם) נראה כן, שמוכיח דצריך לברך בדוקא קודם המצוה מברכת המוציא של סעודה. ד) בבבלי לא הוזכר כלל חיוב ברכת המצוות רק זה הוזכר שצריך לברך עובר לעשייתן, וממילא כל שאינו מקיים דין עול"ע שוב אין מקום גם לעיקר התקנה לברך על מצוות, דכל מאי דידעינן דצריך לברך על המצוות הוא אך ורק מדין עול"ע. והכי מוכח מפרש"י ז"ל (ברכות טו.) שע"מ שאמרו שם בגמ' דברכת המצוות דרבנן הביא רש"י לדין עובר לעשייתן. ה) הקפידה לברך בדוקא עובר לעשיה אינה מדין עובר לעשייתן אלא מחמת לשון הברכה, דכל שהלשון הוא לעתיד איך נברך לאחר המצוה, וראיה לדרך זו מלשון הרמב"ם (פי"א מברכות הט"ו) דכ"מ שמברכין עליו בלשון עבר הוא באמת רק אם מברך אחר נטילה. וע"ע תוספות פסחים {{ממ|ז:}} לגבי נטילת לולב שאף שכשמגביה יוצא מ"מ חשיב עובר לעשייתן בגלל הנענועים, ולכאורה הנענועים אינם אלא הידור מצוה ומוכח שאף על הידור מצוה אפשר לברך. וצ"ל שמ"מ סגי בהידור מצוה להמשיך המצוה וכיון שחשיב שעדיין עוסק במצוה חשיב עובר לעשייתן{{הערה|אסיפת שמועות, תשרי, ע"פ שיעורי הגרי"ג אדלשטיין פסחים ז:}}. וכעין זה כתב בקונרס שם אבותי {{ממ|סוכה סימן טו}} לגבי מה שהקשו האחרונים לדעת הסוברים שמברכים ברכת המילה אחר המילה קודם הפריעה, והרי אברהם לא נצטווה על הפריעה וכיצד יברך להכניסו בבריתו של אברהם אבינו על הפריעה. ולהנ"ל א"ש כיון שהברכה היא על המילה ומה שפורע גורם להחשיבו כממשיך בקיום המצוה ומחשיב ברכתו כברכה עובר לעשייתן, אך אין הברכה על הפריעה אלא על גוף המילה שעליה נצטווה אברהם.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף