עריכת הדף "
ערך/עובר לעשייתן
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==עובר לעשייתן במצוה שיש בה כמה חלקים== מדברי רוב הפוסקים ראשונים ואחרונים נראה דגם באמצע מצוה מיקרי עובר לעשייתן: נטילת ידיים: עי' תוס' בברכות [[תוספות/ברכות/נא/א|(נא. ד"ה מעיקרא)]] והרא"ש שם (ד"ה טבל, ובפסקיו סי' לד) ובפ"ק דפסחים (ז: ד"ה על הטבילה) והרא"ש שם (ד"ה אקב"ו ובסוף סי' י') טור (קנח יב). לולב: התוס' והרא"ש בסוכה (לט. ד"ה עובר) טור (תרנא ס"ה) והר"ן (סוכה כ: מדפי הרי"ף סד"ה ומדפרכינן) ריטב"א בסוכה (מב. ד"ה אמר אביי) ומאירי (סוכה מא:, קידושין מא), ורבינו שמחה שהובא בהג"מ (פ"ז מלולב סק"ה). מילה: הרא"ש בשבת (פי"ט ס"ס י'). סוכה: ריטב"א (פסחים ז: ד"ה הנכנס לישב). בעל העיטור בג' מקומות (תפילין עמ' ס"א סוף טור ד', ציצית ע"ז טור ג', לולב צ"ג טור א'), ובאבודרהם בשם בעה"מ (סדר ברכת המצוות) וס' הפרדס לרש"י (סי' מ') וס' הפרדס לראב"ח (ש"ט פי"א ה"ג) והכלבו (סי' מח) ושו"ת הרשב"א (ח"א ס"ס תקח) ותניא רבתי (סי' פד). [וכ"ה במרדכי ברכות (סי' קצב) ושבת (ס"ס תכא) ופסחים (סי' תקלט) וסוכה (סי' תשסא) ורבינו פרץ בפסחים (ז: סוד"ה והלכתא) ושבלי הלקט (סי' שמו) וראבי"ה (שבת סי' רפט), אלא שצ"ע מדבריהם במקומות אחרים, ממרדכי בשבת (ס"ס רצג) וראבי"ה בסוכה (סי' תרצא) ושבה"ל (סי' שסו, ס"ס קלו), ורבינו פרץ בפסחים שם בקושייתו ממילה]. גם באחרונים נמצא שסברו כן: נטילת ידיים: הרמ"א (קנח יא) עפ"י תוס' וראשונים הנ"ל. נר-שבת: הרמ"א (רסג ה) עפ"י מהר"י וייל. שופר: כף החיים (תקפה סקל"ט) שאם בא בתוך ל' תקיעות הראשונות מצי לברך, וכן הוא בפר"ח (תקפה סק"ג). ובפמ"ג (תקצג א"א סק"ג) הסתפק בזה לענין שופר אחר ב' סדרים. [ועי' עושה שלום (כללים) דף ץ' טור ג']. הלל: ברכי יוסף (או"ח תרפג). לולב: במשנ"ב (תרנא סקכ"ו) הביא מפמ"ג דגם עובר לניענועים מיקרי עול"ע, ודייק בשעה"צ דאחר ניענועים לא אף שעדיין אוחז הלולב בידו. נר חנוכה: המשנ"ב (תרעא סק"ד) הביא כן מתשו' הגרעק"א (ח"ב יג), ועפמ"ג דלהלן שדייק כן גם ממג"א, וכ"כ בבן איש חי (וישב ס"י) וכך נטה בהלק"ט (ח"א ג'). מגילה: בנהר שלום (ר"ס תרסב) ומשנ"ב (תרצב סק"ו) כתבו לענין קריאת המגילה שיכול לברך בין הפרקים. [אך שבזה יל"ע אם קריה"מ חשיב ככמה חלקים או דכל הקריאה חטיבה אחת, די"ל דהויא כתפילין וציצית וכדו' שכל רגע ורגע הוא מצוה בפ"ע, וממילא אין מזה ראיה לענין עול"ע על מצוה שהכל בה חטיבה אחת. ואם הכל בה מצוה אחת, שמעי' דאפשר לברך על חצי מצוה אבל אינו ענין למצוה שיש בה כמה חלקים. ויותר נראה כהצד הראשון]. אמצע אכילה: בשעה"צ (קסז סקמ"ה) כתב בשם לחם חמודות ואחרונים, שאפילו לענין ברכת הנהנין ברכה באמצע אכילה מהניא לשעבר.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף