ערך/עגלה ערופה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(תבניות ניווט, רווחים מיותרים)
(פתיח)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
'''עגלה ערופה''' היא מצוות עשה המוטלת על זקני העיר הקרובה למקום מציאתו של חלל. הזקנים עורפים את העגלה ומבקשים מה' שיכפר לעם ישראל על שפיכת הדם.
==מקור==
==מקור==
דברים {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כא|כא]] א-ט}}: כי ימצא חלל באדמה אשר ה' אלקיך נותך לך לרשתה נופל בשדה לא נודע מי הכהו. ויצאו זקניך ושופטיך ומדדו אל הערים אשר סביבות חהלל. והיה העיר הקרובה אל החלל ולקחו זקני העיר ההיא עגלת בקר אשר לא עובד בה אשר לא משכה בעול. והורידו זקני העיר ההיא את ההעגלה אל נחל איתן אשר ליעבד בו ולא יזרע וערפו שם את העגלה בנחל. ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר ה' אלקיך לשרתו לברך בשם ה' ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע. וכל זקני העיר ההיא הקרובים אל החלל ירחצו את ידיהם על העגלה הערופה בנחל. וענו ואמרו ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו. כפר לעמך ישראל אשר פדית ה' ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם. ואתה תבער הדם הנקי מקרבך כי תעשה הישר בעיני ה'.
דברים {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כא|כא]] א-ט}}: כי ימצא חלל באדמה אשר ה' אלקיך נותך לך לרשתה נופל בשדה לא נודע מי הכהו. ויצאו זקניך ושופטיך ומדדו אל הערים אשר סביבות חהלל. והיה העיר הקרובה אל החלל ולקחו זקני העיר ההיא עגלת בקר אשר לא עובד בה אשר לא משכה בעול. והורידו זקני העיר ההיא את ההעגלה אל נחל איתן אשר ליעבד בו ולא יזרע וערפו שם את העגלה בנחל. ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר ה' אלקיך לשרתו לברך בשם ה' ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע. וכל זקני העיר ההיא הקרובים אל החלל ירחצו את ידיהם על העגלה הערופה בנחל. וענו ואמרו ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו. כפר לעמך ישראל אשר פדית ה' ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם. ואתה תבער הדם הנקי מקרבך כי תעשה הישר בעיני ה'.

גרסה מ־02:37, 7 בינואר 2021

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png עגלה ערופה

עגלה ערופה היא מצוות עשה המוטלת על זקני העיר הקרובה למקום מציאתו של חלל. הזקנים עורפים את העגלה ומבקשים מה' שיכפר לעם ישראל על שפיכת הדם.

מקור

דברים (כא א-ט): כי ימצא חלל באדמה אשר ה' אלקיך נותך לך לרשתה נופל בשדה לא נודע מי הכהו. ויצאו זקניך ושופטיך ומדדו אל הערים אשר סביבות חהלל. והיה העיר הקרובה אל החלל ולקחו זקני העיר ההיא עגלת בקר אשר לא עובד בה אשר לא משכה בעול. והורידו זקני העיר ההיא את ההעגלה אל נחל איתן אשר ליעבד בו ולא יזרע וערפו שם את העגלה בנחל. ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר ה' אלקיך לשרתו לברך בשם ה' ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע. וכל זקני העיר ההיא הקרובים אל החלל ירחצו את ידיהם על העגלה הערופה בנחל. וענו ואמרו ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו. כפר לעמך ישראל אשר פדית ה' ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם. ואתה תבער הדם הנקי מקרבך כי תעשה הישר בעיני ה'.

המדידה אל הערים הקרובות

הזקנים היוצאים למדוד

במשנה בסוטה שגיאה בתבנית:ממ: אין פרק מ במסכת סוטה(פ"ט מ"א) מבואר שהדיינים היוצאים למדוד את העיר הקרובה אל החלל הם מבית הדין הגדול שבירושלים - הסנהדרין. מנין הדיינים שנוי במחלוקת: לדעת חכמים - שלשה דיינים ולדעת רבי יהודה - חמישה.

נמצא החלל במרחק זהה לשתי ערים

א. במשנה בסוטה (פ"ט מ"ג) מובאת דעת רבי אליעזר שבאופן כזה שתי הערים מביאות עגלה ערופה.

ב. בגמרא (מה:) מובאת דעת חכמים שאי אפשר לצמצם ועל כרחך אחת מן הערים קרובה יותר אל החלל, וכיון שהדבר ספק יביאו שתי הערים עגלה אחת ויתנו שתעלה לאותה העיר הזקוקה לה וחלק העיר השניה מכור לה.

ג. בברייתא בבכורות (יח.) מובאת דעה נוספת שבאופן כזה שתי הערים אינן מביאות עגלה ערופה.

עריפת העגלה

לאחר שערפו את העגלה נאסר המקום שבו התבצעה העריפה בהנאה (פ"ט מ"ה).

בשיעור השטח שנאסר בהנאה, מובאת בתוספתא (פ"ט ה"ד) מחלקות תנאים, לתנא קמא ארבעים על ארבים אמה נאסרים בהנאה. לדעת רבי חמישים על חמישים אמא.

לא נאסרה הנאה אלא מגוף הקרקע ולכן מותר לסרוק על גבי קרקע זו פשתן או לסתת שם אבנים, ורק לזרוע או לעבוד את הקרקע עצמה אסור. (משנה סוטה פ"ט מ"ה).

אמירת הזקנים

במשנה בסוטה שגיאה בתבנית:ממ: אין פרק פ במסכת סוטה(פ"ז מ"ב) מבואר שאמירת הזקנים היתה בלשון הקודש דווקא. ובגמרא (מד:) מבואר הטעם שלמדו כן בגזירה שוה 'עניה - עניה' מן הפסוקים 'וענו ואמרו' האמור כאן ו'וענו הלוים' האמור בפרשת הקללות והברכות בהר גריזים והר עיבל, שם דיברו הלוים בלשון הקודש כפי שלמדה הגמרא (שם לג.) בגזירה שוה 'קול - קול' מן הפסוקים 'קול רם' האמור בלווים ו'משה ידבר והאלוקים יעננו בקול' האמור במעמד הר סיני, שם דיבר משה בלשון הקודש שהרי התורה בלשון הקודש ניתנה.

על חלל גוי

אם מביאים עגלה ערופה על חלל גוי. דעת השפת אמת בחידושיו ליומא (דף כ"ב ע"ב) שכתב דאף על חלל גוי מביאין עגלה ערופה, אך במאירי (סוטה מו.) כתב להדיא דלא. וכ"כ המנחת חינוך (מצוה תקל אות כב), ובפירוש ריב"א עה"ת בפרשת כי תצא. ועיין שו"ת מהרי"א (יור"ד סימן א').

מעבר לתחילת הדף