ערך/ספירת העומר

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי ספירת העומר

ברכת שהחיינו

אין מברכים שהחיינו על ספירת העומר. ונאמרו בטעם הדבר כמה מהלכים:

אין שמחה והנאה בספירת העומר

הבאר היטב (או"ח סימן תפט סק"ד) הביא בשם אחרונים שאין מברכים שהחיינו על ספירת העומר מאחר שאין שמחה והנאה בדבר.

כעין זה כתב בשו"ת הרשב"א (ח"א קכו) שלא מצינו ברכת שהחיינו אלא בדבר שיש לו בו הנאה, ואילו ספירת העומר אין בה זכר לשום הנאה אלא לעגמת נפשנו לחורבן בית מאויינו. וכ"כ הבעל המאור (פסחים)^{[השלם מקור]}.

ברכת שהחיינו של ליל הסדר פוטרתו

המאירי (פסחים ז.) ביאר שאכן מעיקר הדין היה מקום לברך על ספירת העומר אלא שיוצאין בברכת שהחיינו דליל הסדר. וכן מבואר בשבלי הלקט (הלכות ספירת העומר סימן רלד).

כיון שבשכח לילה אחד הפסיד המצוה

בר"ן (סוכה כב: מדפה"ר ד"ה וכתבו בתוס') הביא בשם יש מי שכתב שכיון שאם לא ספר בלילה הפסיד המצוה לכן אין מברך שהחיינו.

ספירת העומר הכנה לשבועות

בשו"ת הרדב"ז (סימן א'שכז) ביאר שאין מברכים שהחיינו על מצוה שהיא הכנה למצוה אחרת, אלא מברכים על המצוה העיקרית ופוטרים את השתיהן, וספירת העומר היא הכנה לשבועות ונפטרת בברכת שהחיינו שנאמרת בשבועות.

אי אפשר לברך עד גמר המצוה בסוף הספירה

עוד ביאר בשו"ת הרדב"ז (סימן א'שכז) שאי אפשר לברך שהחיינו על ספירת העומר כיון שאין גמר המצוה אלא בגמר הספירה.

מקורות נוספים לעיון

• שו"ת רדב"ז
• לבוש (סימן תפט).
• בשו"ת יעב"ץ (ח"א סימן כה אות ה).
• בעל העקידה (אמור שער סז).

ספירה בכתב

לענין אם אפשר לצאת על ידי ספירה בכתב, עי' אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/יומא/כב.

נשים

הרמב"ן ( ) כתב שספירת העומר אינה נחשבת למ"ע שהזמן גרמא, כיון ש , ולכן אף נשים חייבות בה.

ועי' באבני נזר (או"ח סימן שפב) שרצה לחייב נשים בספירת העומר כיון שכל דין הספירה הוא "ממחרת השבת" וכיון שבפסח חייבות, חייבות אף בספירה.

הנהגות ימי הספירה

ראה ערך *ימי הספירה

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף