עריכת הדף "
ערך/סוכות
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== טעם == הכתוב {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כג#מג|ויקרא כג מג]]}} נותן טעם לישיבה בסוכות "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים". התנאים {{ממ|[[בבלי/סוכה/יא/ב|סוכה יא:]]}} נחלקו זכר לאלו סוכות נצטוו ישראל בעשייתם. לדעת רבי עקיבא זכר לסוכות בהם ישבו בני ישראל בצאתם ממצרים ולדעת רבי אליעזר זכר לענני הכבוד שסבבו את בני ישראל בצאתם ממצרים. להלכה הביאו הטור {{ממ|[[טור/אורח חיים/תרכה|סימן תרכה]]}} והשולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תרכה#א|ס"א]]}} את דעת רבי אליעזר שהסוכה זכר לענני הכבוד{{הערה|וכן נקט רש"י בפירושו לתורה {{ממ|[[רש"י/ויקרא/כג#מג|ויקרא שם]]}}.}} המפרשים התקשו מדוע הכריעו הפוסקים כדעת רבי אליעזר והלא הלכה כרבי עקיבא מחבירו ורבי אליעזר שמותי הוא{{הערה|בכורי יעקב {{ממ|[[בכורי יעקב/אורח חיים/תרכה#ב|סק"ב]]}}.}} ודברי רבי עקיבא נראים יותר{{הערה|מזרחי {{ממ|[[מזרחי/ויקרא/כג#מג|ויקרא שם]]}} עי"ש שהיפך הגירסא והקשה מפני מה לא פסק כר"א כיון שדבריו נראים יותר, ועיין להלן.}}. יש שביארו{{הערה|מזרחי {{ממ|[[מזרחי/ויקרא/כג#מג|שם]]}}.}} שמלת הושבתי מורה על פועל אלוקי ואל על פועל אנושי, ולכן מסתבר יותר שכוונת הכתוב לענני הכבוד שנעשו ע"י ה' ולא לסוכות שנבנו על ידי בני ישראל. ויש שכתבו{{הערה|בכורי יעקב {{ממ|[[בכורי יעקב/אורח חיים/תרכה#ב|שם]]}}.}} שאין זה מספיק להכריע מלשון הכתוב בין התנאים. ויש שתלו {{הערה|בכורי יעקב {{ממ|[[בכורי יעקב/אורח חיים/תרכה#ב|שם]]}}.}} במחלוקת תנאים זו את מחלוקת האמוראים {{ממ|[[בבלי/סוכה/ב/א|סוכה ב.]]}} מפני מה סוכה הגבוהה למעלה מכ' אמה פסולה, שלדעת רבה פסולה כיון שצריך שידע שיושב בסוכה ויליף לה מקרא דלמען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי כו' ולדעת שאר אמוראים אין ללמוד מפסוק זה כלום כיון שהוא לידיעה לדורות על היקף ענני הכבוד שנעשה לישראל. ויש לתלות שרבה סבר כרבי עקיבא שסוכות ממש ולפי זה הוקשה לו הלשון "הושבתי" ולכן ביאר שהוא ציווי שידע שיושב בסוכה לשמי, ושאר אמוראים ס"ל שענני כבוד היו ומדוקדק הלשון הושבתי ואין מקור לדין זה. ועל פי זה ביארו טעם הפוסקים שפסקו כרבי אליעזר, כיון שכל האמוראים נקטו כדעתו ואך רבה לבדו דעתו כדעת רבי עקיבא. ויש שגרסו{{הערה|רוקח {{ממ|הובא בבכורי יעקב [[בכורי יעקב/אורח חים/תרכה#ב|שם]]}} וכן גרס המזרחי {{ממ|[[מזרחי/ויקרא/כג#מג|שם]]}} בתו"כ.}} להפך בדעת התנאים שלרבי אליעזר סוכות ממש היו ולרבי עקיבא ענני כבוד, ולפי זה יש שביארו{{הערה|בכורי יעקב {{ממ|[[בכורי יעקב/אורח חיים/תרכה#ב|שם]]}}.}} שאפשר שכך היתה גירסת הפוסקים.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף