ערך/סוטה

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי סוטה

קדמה שכיבת בעל לבועל

= בעינן שיהיה כבר בעל בשכיבה זו

כן כתבו בשו"ת הרשב"א (ח"ד סימן שכח), רע"א (שבועות לא. בספר וזאת ליהודה), חתם סופר (שו"ת ח"ה סימן רא) וחזון איש (אה"ע סימן קל סק"ו), ודנו לענין זקוקה אם חשובה כבר אשתו בכך.

אי בעינן עדים

בנודע ביהודה (אה"ע תנינא קמח) נקט דבעי' כי היכי דבעי' מגזירת הכתוב עדי קינוי וסתירה, ובהגהות מעשה חושב על השעה"מ (פ"ב מיבו"ח ה"ד) כ' דבעי' ב' עדים משום מחיקת ה' והבאת קרבנות. אכן בחלקת יואב העיר דבתוס' רא"ש (סוטה מז: ד"ה בעוון דבנתיה) הביאו המשנה למלך (פ"ב מסוטה ה"ח ד"ה וראיתי להרא"ש) מבאר דנאמן בלא עדים. וע"ע רע"א (שבועות לג. בס' וזאת ליהודה) שהעיר דלכאו' אין זה דבר שבערוה כיון דלא הוי אלא חייבי לאוין והוכיח כן מהמרדכי (יבמות פי"ב סימן נח) דהקשה דעיקר הילפותא דדבר דבר הוא מסוטה, וכ"כ הקרן אורה (יבמות נח.) דסגי בע"א והוכיח כן מהא דע"א נאמן בשכיבת הבעל, אלא שדחה דשמא שם נאמן מחמת הקינוי. ורע"א כתב דבעי' ב' עדים דשתיית סוטה בכלל דיני נפשות.

מעבר לתחילת הדף