ערך/נטילת ידיים

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png נטילת ידיים

מקור[עריכה]

הגמרא בשבת (יד:) מוכיחה ששלמה המלך הוא זה שתיקן את מצוות נטילת ידים. ומביאה את דרשתו של רב יהודה בשם שמואל: בשעה שתיקן שלמה עירובין ונטילת ידים יצתה בת קול ואמרה בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני (משלי כג טו) חכם בני ושמח לבי ואשיבה חורפי דבר (שם כז יא).

כשהכניס יד אחת לבית הכסא[עריכה]

בשו"ת תורה לשמה (סימן כג) כתב שיטול רק את אותה היד.

אחר נגיעה בשרוכים[עריכה]

בספר דרך שיחה (ח"א עמוד שסב) מובא בשם החפץ חיים והחזון איש שאין צריך ליטול ידיים אחר נגיעה בשרוכים. וכך נוהג הגר"ח קניבסקי (ספר אלא ד' אמות של הלכה פ"א הי"א).

נטילת ידיים שחרית[עריכה]

ממים מגולים[עריכה]

בשערי תשובה (סימן ד סק"ז).

צורת הנטילה[עריכה]

ובמשנה ברורה (סק"י) לשפוך על ימין ואחר כך על שמאל ואחר כך על ימין לסירוגין ג' פעמים ובשם מעשה רב לעשות כן ד' פעמים לסירוגין.

צורת הנטילה[עריכה]

בשולחן ערוך (סימן ד ס"י) ליטול הכלי בימין ולהעבירו לשמאל. ובכף החיים (סימן ד סקי"ג) כתב להיזהר שלא לקחת ימין משמאל.

כשרות המים לנטילה[עריכה]

מים שנעשתה בהם מלאכה[עריכה]

פסולים לנטילת ידיים (שו"ע או"ח סימן קס ס"ב)

מים מלוחים[עריכה]

במשנה במסכת ידים (פ"א מ"ג) מבואר שמים מלוחים פסולים לנטילת ידיים, וכן העתיק להלכה השו"ע (או"ח סימן קס).

מים מותפלים או מושבחים[עריכה]

מי ביוב שעברו השבחה, יעויין שו"ת להורות נתן (ח"י סימן כג), קובץ מבית לוי (ח"ה סימן סו)

מי הנטילה[עריכה]

לשפוך את מי הנטילה[עריכה]

בספר מאסף לכל המחנות (סימן ד אות מט) כתב סגולה לשפוך מיד המים הטמאים שהוא סגולה ליראת שמים.

לברך וללמוד נגד המים[עריכה]

בשערי תשובה (סימן ד סק"ח) כתב מהברכי יוסף שמנהג החרדים לדבר ה' לא לקרות ולא לברך נגד המים שנטלו שחרית וכן היה נוהג מופת הדור מוהר"ר חיים אבולעפיא ז"ל.

מה נחשב כיסוי[עריכה]

בשונה הלכות (סימן פז דין טו) מבואר שלהניח תחת מיטה הנמוכה מג' טפחים חשיב כיסוי.

בירך ונמלך[עריכה]

כתב הריטב"א (חולין קו:) שאם בירך על נטילת ידיים ונמלך אין מחייבין אותו לאכול ואין זו ברכה לבטלה כי התקנה היתה שמי שדעתו לאכול יטול ידיו, והרי כך היתה דעתו באותה שעה.

ברכה עובר לעשייתן[עריכה]

תוספות פסחים (ז: ד"ה על) כתבו: וכן בנטילת ידים לא חילקו בין נטילה של אחר בית הכסא דלא מצי לברך קודם. ועיין שו"ת מן השמים (סימן עט) על ברכת נט"י בידיים מלוכלכות, שהשיבו לו למה לי רוב זבחיכם אמר ה' ואתם אומרים שלחן ה' נבזה הוא אין ברכת ה' בידים מטונפות, אלא יקדש אדם ידיו ויברך לאחר כן, וכתיב שאו ידכם קודש וברכו את ה', בתחילה שאו ידיכם קודש ואח"כ ברכו את ה'.

לתור אחר מים לנטילה[עריכה]

בגמרא בפסחים (מו.) א"ר אבהו אמר ר"ש בן לקיש, לגבל ולתפילה ולנטילת ידים ארבעה מילין. ועוד אמרו שם: א"ר יוסי ברבי חנינא, לא שנו אלא לפניו אבל לאחריו אפילו מיל אינו חוזר. אמר רב אחא, ומינה, מיל הוא דאינו חוזר הא פחות ממיל חוזר.

בשו"ת בית יעקב (מצויזמיר, או"ח סימן לה) דן מה דין רוכב על סוס[1] אם יהיה שיעורו כשיעור זמן הליכת מיל רגלית, או שאף הוא אינו מחוייב לחזור אלא מיל. עי"ש מה שהוכיח ששיעורו מיל בכל אופן, ועיין ישועות יעקב (או"ח סימן רמט סק"א) שדחה ראייתו.

נטילת ידיים לתפילה ולימוד, אם צריכה ברכה[עריכה]

שו"ת מן השמים (סימן לג) שצריך.

אם יכול לברך ענט"י בידיים מלוכלכות[עריכה]

שו"ת מן השמים (מכת"י, סימן עט) לאסור, מדכתיב שאו ידיכם קודש ואח"כ ברכו את ה', ואין ברכת ה' בידים מטונפות.



שולי הגליון


  1. ונ"מ לימינו בנוסע ברכב.
מעבר לתחילת הדף