ערך/מתן תורה

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי מתן תורה

מאימתי התחילה נתינת התורה

בבית האוצר (ע' אבות) חקר אם מתן תורה התחיל כבר בציווי לאבות, או מפסח מצרים, או רק אחר מתן תורה. ובכלל זה, אם החיוב עתה הוא מכח מתן תורה בלחוד או מכח הציווי שניתן לאבות.

והביא מדברי הרמב"ם (מלכים פ"ט) 'ששה דברים נצטווה אדם הראשון הוסיף לנח כו' ויצחק הפריש מעשר והוסיף כו' ויעקב הוסיף וכו' עד שבא משה רבינו ונשלמה תורה על ידו'. משמע שהחיוב עתה הוא מכח החיוב הראשון ומתן תורה הוא השלמת נתינת שאר המצוות.

מצוה לזכור מעמד הר סיני

הרמב"ן (דברים ד ט) כתב שמצות לא תעשה מהתורה לזכור מאין באו כל המצוות שלא לשכוח מעמד הר סיני, ונלמד מהפסוק (שם) "רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והדעתם לבניך ולבני בניך. יום אשר עמדת לפני ה' אלקיך בחורב, באמור ה' אלי הקהל לי את העם ואשמיעם את דברי, למען ילמדו ליראה אותי כל הימים אשר הם חיים על פני האדמה ואת בניהם ילמדון"

וטעם המצוה פירש הכתוב כי השם עשה המעמד ההוא כדי שתלמדו ליראה אותו כל הימים ואת בניכם תלמדון.

הנחלת האמונה באמצעות סיפור מעמד הר סיני

הרמב"ם (אגרת תימן) כתב שראוי לגדל את הבנים על המעמד הגדול ההוא ולספר את גודלו והדרו בתוך קהל ועדה, כיון שהוא עמוד שהאמונה סובבת עליו. וכן כתב בהלכות יסודי התורה (יסוה"ת פ"ח ה"א) שאמונת ישראל במשה רבינו לא היתה מפני האותות שעשה, כי המאמין ע"פ האותות יש בלבו דופי שאפשר שיעשה האות בלט או בכשוף, אלא האמינו בו במעמד הר סיני, שעינינו ראו ולא זר ואוזנינו שמעו ולא אחר את האש הקולות והלפידים.

גם החינוך (בהקדמתו) כתב שהאמת הברור במין האנושי הוא מה שהסכימה עליו דעת רוב בני אדם שבעולם, וכבר הסכימה דעת כולם להאמין עדות אנשים, וברבות המעידים על הדבר שיעידו עליו, אז יתאמת הענין יותר בעיני שומעיו. ולכן נתן ה' את התורה לישראל לעיני שש מאות אלף אנשים גדולים מלבד טף ונשים רבים כדי שיהיו כולם עדים נאמנים על הדבר. והם שראו בעיניהם וידעו הדבר ידיעה אמיתית העידו לבניהם אשר ילדו אחר כך, ובניהם לבניהם גם כן, עד שנמאצת תורתנו בידינו תורת אמת מפי שש מאות אלף עדים נאמנים.

וברמב"ן (דברים ד ט) כתב שהתועלת במצות זכירת מעמד הר סיני, כי אם היו דברי התורה באים אלינו מפי משה בלבד, הרי שאם היה קם נביא אחר והיה עושה מופת היה נכנס ספק בלב האנשים. אבל כשהגיעה התורה אלינו מפי הגבורה ועינינו הרואות בלי שום אמצעי, הרי שאם יבוא חולק או מערער נכחיש ונשקר אותו ולא יועיל לו שום אות ומופת להצילו מהמיתה שנמיתהו.

קשורים חיצוניים

הערך "מצות זכירת מעמד הר סיני", באתר המכלול

מעבר לתחילת הדף