Open main menu

ערך/מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

מתוך שהותרה מלאכת יו"ט לצורך הותרה גם שלא לצורך הוא כלל הנזכר בתלמוד האומר שמלאכת יו"ט שהותרה לצורך אוכ"נ הותרה גם שלא לצורך אוכ"נ.

כלל זה הובא להלכה ודוגמא לכך הביאה המשנה (ביצה יב. הובא גם בפוסקים עיין שו"ע או"ח סימן תקיח ס"א) לגבי מלאכת הוצאה, "מתוך שהותרה הוצאה לצורך אכילה הותרה שלא לצורך", כגון הוצאת קטן ולולב וספר תורה וכלים.

באלו מלאכות אומרים מתוךEdit

במשנה (ביצה שם) נאמר כלל זה של מתוך לגבי מלאכת הוצאה, ובגמ' שם מבואר כלל זה גם לענין בישול והבערה, ובמפרשים[1] מתבאר שכלל זה נאמר גם בהבערה ושחיטה ואפיה ובשול משום שהם מלאכות השייכות לאוכל נפש.

המקור להיתר של מתוךEdit

המפרשים[2] במקור ההיתר של מתוך, וביארו בזה בהרבה אופנים, ויש שכתבו[3] שהיא קבלת חז"ל שאע"פ שכתוב "אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם" קיבלו חז"ל דהכונה הוא אותן מלאכות הרגילות להעשות לצורך אוכל נפש אפילו אם עתה אין כונתו לצורך אכילה התירה התורה.

אם במתוך מותר גם שלא לצורך כללEdit

לדעת רש"י (ביצה יב. וכפשטות שיטתו) כיון שהותרה המלאכה לצורך אוכ"נ הותרה המלאכה גם שלא לצורך כלל כגון לטלטל אבנים סתם[4], אך שאר הראשונים[5], לא הותרה המלאכה גם שלא לצורך כלל אלא צריך שיהיה צורך קצת[6], ולכן הוצאת אבנים וכיוצא בהן שאין לו שום צורך בהוצאתן אסור.

ויש המחלקים שהוצאת אבנים אסורה שלא לצורך כלל, אבל הוצאת כלי מותרת גם שלא לצורך כלל[7].

להסוברים שלהיתר מתוך צריך שיהיה צורך קצת, אין לחלק בין מלאכות אפיה בישול והבערה ממלאכת הוצאה, ואין לומר שהם עדיפים כיון שהם מלאכות הנעשות תמיד באוכ"נ[8].

הוצאה לצורך טיול - לשחק בכדור ברה"רEdit

נחלקו הראשונים לענין הוצאה לצורך טיול בעלמא אם מותר משום מתוך, לדעת הר"ח (ביצה י"ב. הובא גם בתוס' שם), מותרת הוצאת קטן דווקא למולו, אמנם התוס' שם נחלקו והתירו גם הוצאת קטן לטיילו, ולפיכך פסק הרמ"א (שם) שמותר לשחוק בכדור, אפילו ברשות הרבים, אף על גב שאינו אלא טיול בעלמא[9].




שולי הגליון


  1. מגיד משנה הל' יו"ט פ"א ושאר פוסקים, והובא בביאור הגר"א רס"י תקי"ח ובשעה"צ שם, ובדעת הרמב"ם בזה יש מבוכה רבה, ועי' מאירי ביצה י"ב.
  2. עי' שיטמ"ק כתובות ז. ופנ"י ביצה י"ב.
  3. עי' משנ"ב תקי"ח א'.
  4. לכה"פ מדאורייתא, עיי"ש בתוס'.
  5. עיי"ש בתוס' הנ"ל ובש"ר שם, וכן ברמב"ן שבת קכ"ד:
  6. וכן פסק הרמ"א שם, עיי"ש לגבי הוצאת קטן ולולב וס"ת וכלים, דדווקא אם צריכים לו קצת, או שמתירא שלא יגנובו או שאר פסידא, עיי"ש כן בשם הגהות סמ"ק ורבינו ירוחם.
  7. ועפי"ז פסק הרמ"א שאם הניח עירוב, מותר לטלטל ולהוציא כל שיש לו תורת כלי, אף על פי שאינו לצורך היום כלל, עיי"ש בשם הר"ן פ"ב דביצה.
  8. שעה"צ שם דכ"מ מתוספות ושאר פוסקים דלא עדיפי מהוצאה.
  9. וכ"ה בשם רבי ירוחם.

מעבר לתחילת הדף