ערך/מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "מתוך שהותרה מלאכת יו"ט לצורך הותרה גם שלא לצורך הוא כלל הנזכר בתלמוד האומר שמלאכת יו"ט שה...") |
(←הוצאה לצורך טיול - לשחק בכדור ברה"ר: הסרת תבנית:ערכים שהוטמעה בניווט התחתון) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
מתוך שהותרה מלאכת יו"ט לצורך הותרה גם שלא לצורך הוא כלל הנזכר בתלמוד האומר שמלאכת יו"ט שהותרה לצורך אוכ"נ הותרה גם שלא לצורך אוכ"נ. | מתוך שהותרה מלאכת יו"ט לצורך הותרה גם שלא לצורך הוא כלל הנזכר בתלמוד האומר שמלאכת יו"ט שהותרה לצורך אוכ"נ הותרה גם שלא לצורך אוכ"נ. | ||
כלל זה הובא להלכה ודוגמא לכך הביאה המשנה | כלל זה הובא להלכה ודוגמא לכך הביאה המשנה {{ממ|ביצה יב. הובא גם בפוסקים עיין שו"ע או"ח סימן תקיח ס"א}} לגבי מלאכת הוצאה, "מתוך שהותרה הוצאה לצורך אכילה הותרה שלא לצורך", כגון הוצאת קטן ולולב וספר תורה וכלים. | ||
== באלו מלאכות אומרים מתוך == | == באלו מלאכות אומרים מתוך == | ||
במשנה | במשנה {{ממ|ביצה שם}} נאמר כלל זה של מתוך לגבי מלאכת הוצאה, ובגמ' שם מבואר כלל זה גם לענין בישול והבערה, ובמפרשים{{הערה|מגיד משנה הל' יו"ט פ"א ושאר פוסקים, והובא בביאור הגר"א רס"י תקי"ח ובשעה"צ שם, ובדעת הרמב"ם בזה יש מבוכה רבה, ועי' מאירי ביצה י"ב.}} מתבאר שכלל זה נאמר גם בהבערה ושחיטה ואפיה ובשול משום שהם מלאכות השייכות לאוכל נפש. | ||
== המקור להיתר של מתוך == | == המקור להיתר של מתוך == | ||
| שורה 10: | שורה 11: | ||
== אם במתוך מותר גם שלא לצורך כלל == | == אם במתוך מותר גם שלא לצורך כלל == | ||
לדעת רש"י ביצה | לדעת רש"י {{ממ|[[רש"י/ביצה/יב/א|ביצה יב.]] וכפשטות שיטתו}} כיון שהותרה המלאכה לצורך אוכ"נ הותרה המלאכה גם שלא לצורך כלל כגון לטלטל אבנים סתם{{הערה|לכה"פ מדאורייתא, עיי"ש בתוס'.}}, אך שאר הראשונים{{הערה|עיי"ש בתוס' הנ"ל ובש"ר שם, וכן ברמב"ן שבת קכ"ד:}}, לא הותרה המלאכה גם שלא לצורך כלל אלא צריך שיהיה צורך קצת{{הערה|וכן פסק הרמ"א שם, עיי"ש לגבי הוצאת קטן ולולב וס"ת וכלים, דדווקא אם צריכים לו קצת, או שמתירא שלא יגנובו או שאר פסידא, עיי"ש כן בשם הגהות סמ"ק ורבינו ירוחם.}}, ולכן הוצאת אבנים וכיוצא בהן שאין לו שום צורך בהוצאתן אסור. | ||
ויש המחלקים שהוצאת אבנים אסורה שלא לצורך כלל, אבל הוצאת כלי מותרת גם שלא לצורך כלל{{הערה|ועפי"ז פסק הרמ"א שאם הניח עירוב, מותר לטלטל ולהוציא כל שיש לו תורת כלי, אף על פי שאינו לצורך היום כלל, עיי"ש בשם הר"ן פ"ב דביצה.}}. | ויש המחלקים שהוצאת אבנים אסורה שלא לצורך כלל, אבל הוצאת כלי מותרת גם שלא לצורך כלל{{הערה|ועפי"ז פסק הרמ"א שאם הניח עירוב, מותר לטלטל ולהוציא כל שיש לו תורת כלי, אף על פי שאינו לצורך היום כלל, עיי"ש בשם הר"ן פ"ב דביצה.}}. | ||
להסוברים שלהיתר מתוך צריך שיהיה צורך קצת, אין לחלק בין מלאכות אפיה בישול והבערה ממלאכת הוצאה, ואין לומר שהם עדיפים כיון שהם מלאכות הנעשות תמיד באוכ"נ{{הערה|שעה"צ שם דכ"מ מתוספות ושאר פוסקים דלא עדיפי מהוצאה.}}. | להסוברים שלהיתר מתוך צריך שיהיה צורך קצת, אין לחלק בין מלאכות אפיה בישול והבערה ממלאכת הוצאה, ואין לומר שהם עדיפים כיון שהם מלאכות הנעשות תמיד באוכ"נ{{הערה|שעה"צ שם דכ"מ מתוספות ושאר פוסקים דלא עדיפי מהוצאה.}}. | ||
== הוצאה לצורך טיול - לשחק בכדור ברה"ר == | == הוצאה לצורך טיול - לשחק בכדור ברה"ר == | ||
נחלקו הראשונים לענין הוצאה לצורך טיול בעלמא אם מותר משום מתוך, לדעת הר"ח | נחלקו הראשונים לענין הוצאה לצורך טיול בעלמא אם מותר משום מתוך, לדעת הר"ח {{ממ|ביצה י"ב. הובא גם בתוס' שם}}, מותרת הוצאת קטן דווקא למולו, אמנם התוס' שם נחלקו והתירו גם הוצאת קטן לטיילו, ולפיכך פסק הרמ"א {{ממ|שם}} שמותר לשחוק בכדור, אפילו ברשות הרבים, אף על גב שאינו אלא טיול בעלמא{{הערה|וכ"ה בשם רבי ירוחם.}}. | ||
{{שולי הגליון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||
[[קטגוריה:דיני יום טוב|*]] | |||
גרסה מ־17:02, 16 באפריל 2021
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך
מתוך שהותרה מלאכת יו"ט לצורך הותרה גם שלא לצורך הוא כלל הנזכר בתלמוד האומר שמלאכת יו"ט שהותרה לצורך אוכ"נ הותרה גם שלא לצורך אוכ"נ.
כלל זה הובא להלכה ודוגמא לכך הביאה המשנה (ביצה יב. הובא גם בפוסקים עיין שו"ע או"ח סימן תקיח ס"א) לגבי מלאכת הוצאה, "מתוך שהותרה הוצאה לצורך אכילה הותרה שלא לצורך", כגון הוצאת קטן ולולב וספר תורה וכלים.
באלו מלאכות אומרים מתוך
במשנה (ביצה שם) נאמר כלל זה של מתוך לגבי מלאכת הוצאה, ובגמ' שם מבואר כלל זה גם לענין בישול והבערה, ובמפרשים[1] מתבאר שכלל זה נאמר גם בהבערה ושחיטה ואפיה ובשול משום שהם מלאכות השייכות לאוכל נפש.
המקור להיתר של מתוך
המפרשים[2] במקור ההיתר של מתוך, וביארו בזה בהרבה אופנים, ויש שכתבו[3] שהיא קבלת חז"ל שאע"פ שכתוב "אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם" קיבלו חז"ל דהכונה הוא אותן מלאכות הרגילות להעשות לצורך אוכל נפש אפילו אם עתה אין כונתו לצורך אכילה התירה התורה.
אם במתוך מותר גם שלא לצורך כלל
לדעת רש"י (ביצה יב. וכפשטות שיטתו) כיון שהותרה המלאכה לצורך אוכ"נ הותרה המלאכה גם שלא לצורך כלל כגון לטלטל אבנים סתם[4], אך שאר הראשונים[5], לא הותרה המלאכה גם שלא לצורך כלל אלא צריך שיהיה צורך קצת[6], ולכן הוצאת אבנים וכיוצא בהן שאין לו שום צורך בהוצאתן אסור.
ויש המחלקים שהוצאת אבנים אסורה שלא לצורך כלל, אבל הוצאת כלי מותרת גם שלא לצורך כלל[7].
להסוברים שלהיתר מתוך צריך שיהיה צורך קצת, אין לחלק בין מלאכות אפיה בישול והבערה ממלאכת הוצאה, ואין לומר שהם עדיפים כיון שהם מלאכות הנעשות תמיד באוכ"נ[8].
הוצאה לצורך טיול - לשחק בכדור ברה"ר
נחלקו הראשונים לענין הוצאה לצורך טיול בעלמא אם מותר משום מתוך, לדעת הר"ח (ביצה י"ב. הובא גם בתוס' שם), מותרת הוצאת קטן דווקא למולו, אמנם התוס' שם נחלקו והתירו גם הוצאת קטן לטיילו, ולפיכך פסק הרמ"א (שם) שמותר לשחוק בכדור, אפילו ברשות הרבים, אף על גב שאינו אלא טיול בעלמא[9].
- ↑ מגיד משנה הל' יו"ט פ"א ושאר פוסקים, והובא בביאור הגר"א רס"י תקי"ח ובשעה"צ שם, ובדעת הרמב"ם בזה יש מבוכה רבה, ועי' מאירי ביצה י"ב.
- ↑ עי' שיטמ"ק כתובות ז. ופנ"י ביצה י"ב.
- ↑ עי' משנ"ב תקי"ח א'.
- ↑ לכה"פ מדאורייתא, עיי"ש בתוס'.
- ↑ עיי"ש בתוס' הנ"ל ובש"ר שם, וכן ברמב"ן שבת קכ"ד:
- ↑ וכן פסק הרמ"א שם, עיי"ש לגבי הוצאת קטן ולולב וס"ת וכלים, דדווקא אם צריכים לו קצת, או שמתירא שלא יגנובו או שאר פסידא, עיי"ש כן בשם הגהות סמ"ק ורבינו ירוחם.
- ↑ ועפי"ז פסק הרמ"א שאם הניח עירוב, מותר לטלטל ולהוציא כל שיש לו תורת כלי, אף על פי שאינו לצורך היום כלל, עיי"ש בשם הר"ן פ"ב דביצה.
- ↑ שעה"צ שם דכ"מ מתוספות ושאר פוסקים דלא עדיפי מהוצאה.
- ↑ וכ"ה בשם רבי ירוחם.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |