ערך/משפטי התנאים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(משפטי התנאים כשממנה שליח)
שורה 10: שורה 10:


ועיין הפלאה {{ממ|פיתחא זעירא סק"א}} שביאר עפ"ז מה שלא היה תנאי כפול בדברי הברית שקודם מתן תורה, כי משה רבינו היה שליח למסור הדברים לישראל.
ועיין הפלאה {{ממ|פיתחא זעירא סק"א}} שביאר עפ"ז מה שלא היה תנאי כפול בדברי הברית שקודם מתן תורה, כי משה רבינו היה שליח למסור הדברים לישראל.
ובמשך חכמה {{ממ|[[משך חכמה/במדבר/לב#לא|במדבר לב לא]]}} ביאר מה שאמרו תחילה בני גד ובני ראובן למשה 'כאשר אדוני דובר', ואח"כ אמרו 'את אשר דיבר ה' אל עבדיך כן נעשה'. וביאר, שתחילה סברו שאומר להם כן בתורת שליח מהקב"ה, ולכן אמרו 'כאשר אדוני דובר', אך אחר שכפל תנאו הבינו שאינו שליח ולכן צריך לכפול, ולכן השיבו 'את אשר דיבר ה' אל עבדיך' ששכינה מדברת מתוך גרונו.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

גרסה מ־21:16, 16 במאי 2022

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png משפטי התנאים

בתנאי דלשעבר

בראשונים כתבו שבתנאי דלשעבר אין צריך משפטי התנאים. ובביאור דעתם כתבו בכתבי הגר"ח (סימן צב), בזכרון שמואל (סימן מז) ובכתבי הגרי"ז (נזיר יא.) שבתנאי דלשעבר נעשה כל המעשה על צד מסויים ואין זה רק מעשה שלם ששוברו בצידו.

בדבר שבדיבור

כתב הרמב"ן (ב"ב קכו:) שמשפטי התנאים צריך רק במעשה, אבל בנדרים ושבועות שאינם אלא דיבור בעלמא, אתי דיבור ומבטל דיבור אף בלא משפטי התנאים. וכ"כ הפני יהושע (גיטין עה:).

כשנעשה ע"י שליח

בשאילתות (סימן קלח) הביא בשם רבא שכשנעשה ע"י שליח אי"צ לכפול, כיון שעל דעת כן נעשה שליח. והביאו דברי הרמב"ן והרשב"א בגיטין (עה.) וכן במאירי בקידושין (סא.).

ועיין הפלאה (פיתחא זעירא סק"א) שביאר עפ"ז מה שלא היה תנאי כפול בדברי הברית שקודם מתן תורה, כי משה רבינו היה שליח למסור הדברים לישראל.

ובמשך חכמה (במדבר לב לא) ביאר מה שאמרו תחילה בני גד ובני ראובן למשה 'כאשר אדוני דובר', ואח"כ אמרו 'את אשר דיבר ה' אל עבדיך כן נעשה'. וביאר, שתחילה סברו שאומר להם כן בתורת שליח מהקב"ה, ולכן אמרו 'כאשר אדוני דובר', אך אחר שכפל תנאו הבינו שאינו שליח ולכן צריך לכפול, ולכן השיבו 'את אשר דיבר ה' אל עבדיך' ששכינה מדברת מתוך גרונו.

מעבר לתחילת הדף