ערך/מרור

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הגרסה להדפסה אינה נתמכת עוד וייתכן שיש בה שגיאות תיצוג. נא לעדכן את הסימניות בדפדפן שלך ולהשתמש בפעולת ההדפסה הרגילה של הדפדפן במקום זה.

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png מרור

שיעור כזית

דעת הרא"ש (פסחים פ"י סי' כה)[1] שהטעם שצריך לאכול כזית מרור לפי שמברך על אכילת מרור ואין אכילה פחות מכזית. לפי זה כתב בשאגת אריה (סימן ק) שלפי זה המרור שאוכל בכריכה דאינו מברך עליהם אין צריך כזית דהא מדינא מרור בכל שהוא סגי אלא מפני שמזכיר לשון אכילה בברכה הוא דצריכה כזית, אם כן בכריכה וודאי אין צריך כזית. והוסיף על זה רבי שלמה קלוגר (הוספות שבסוף ספרו שירי טהרה) שגם בכזית הראשון אין הברכות מעכבות ויכול לאכול [פחות מכזית] בלי ברכה, ואם רוצה לברך יכול לברך על מצות מרור ולא יזכיר לשון אכילה, ע"כ ועי' שם עוד. ועי' שו"ת ארץ צבי (סי' פ"ה) מה שכתב להקל בתמכא, אבל עי' בלוח התקון (בסוף הספר) שכתב שלכתחלה אין להורות כן, ומציין לאבני נזר (סי' שפג), עי' שם.

דעת השאגת אריה (סימן ק) שלשון אכילה הכתוב בפסוק "על מצות ומרורים יאכלוהו" קאי גם אמצה ומרור ולא רק על פסח, ובעינן מעיקר מצוות מרור שיאכל כזית דווקא[2]. וכ"כ בספר יראים (צד) שצריך שיאכל מן המרור כזית דאכילה כתיב ביה ואכילה בכזית.

לדעת שו"ת חתם סופר (או"ח סי' קמ) גם הרא"ש מודה דשיעורו בכזית מן התורה, עי' שם.

בריה

אם יכול לצאת ידי חובתו בקלח אחד עם העלין שלם כמו שהוא, אע"פ שאין בו כזית, מטעם בריה - עי' תרומת הדשן (ב רמה).

איזה מינים הם בכלל מרור, אם מרור הוא שם עצם או על שם המרירות, ואם יכול ליקח כל ירק מר

עי' חדש על ה(מ)דף (סוכה יג).

קישורים חיצוניים



שולי הגליון


  1. הובא בתרומת הדשן (פסקים סימן רמה) ובשאגת אריה (סימן ק).
  2. עי"ש שהאריך בראיות כשיטתו.
מעבר לתחילת הדף