עריכת הדף "
ערך/מצה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== אכילת מצה כל שבעה == האבני נזר {{ממ|[[אבני נזר/אורח חיים/שעז#ד|או"ח סימן שעז אות ד]]}} הוכיח מדברי כמה ראשונים שאף שאין חיוב לאכול מצה אלא בליל הסדר, מכל מקום האוכל מצה כל שבעה מקיים מצווה, והמצווה היא שאם אוכל לחם צריך שיהיה מצה. והוא מקושיית הראשונים{{הערה|בעל המאור {{ממ|[[המאור הקטן/פסחים/כו/ב|פסחים כו: מדפה"ר]]}}, מאירי {{ממ|[[מאירי/סוכה/כז/א|סוכה כז.]]}} וארחות חיים {{ממ|[[ארחות חיים/סוכה/לו|הל' סוכה אות לו]]}}.}} מפני מה אין מברכים על אכילת מצה כל שבעה כדרך שמברכים על אכילה בסוכה כל שבעה. ויישבו שאדם יכול שלא לאכול פת ז' ימים ולזון עצמו באורז ודוחן וכל מיני פירות, אך אין אדם יכול לעמוד בלא שינה ג' ימים וע"כ חייב לישון בסוכה ולטייל בה. וצ"ב מפני מה לא חלקו שבסוכה יש קיום מצווה באכילתו אף כל שבעת ימים משא"כ במצה ומוכח שס"ל שאף באכילת מצה כל שבעה מקיים מצווה{{הערה|וכן למד בביאור דברי הבעל המאור, הגר"י ענגיל {{ממ|[[גליוני הש"ס/פסחים/לח/א|גליוני הש"ס, פסחים לח.]]}}.}}. אמנם המגן אברהם {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/תרלט#יג|סימן תרלט סקי"ג]]}} כתב בשם מהרי"ל {{ממ|הל' חג הסוכות אות ב}} שאין מברכים על מצה כל שבעה לפי שאין מצווה באכילתה אלא שאין אוכל חמץ, משא"כ בסוכה שמקיים כל שעה שיושב בה מצוות בסוכות תשבו שבעת ימים. וכ"כ בשו"ת בנין ציון החדשות {{ממ|[[שו"ת בנין ציון החדשות/מו|סימן מו]]}} שבמצה הציווי הוא שלא לאכול חמץ וכמש"כ רש"י {{ממ|[[רש"י/דברים/טז#ח|דברים טז ח]]}} בשם הספרי, וכשאוכל מצה בשאר ימי הפסח לא מקיים מצווה כלל, משא"כ בסוכה כו'{{הערה|וכן למד האבי עזרי {{ממ|סוכה פ"ו ה"ה}} בדעת הבעל המאור.}}. ודעת הגר"א {{ממ|[[מעשה רב/קפה|מעשה רב סימן קפה]]; ועי' שדי חמד מערכת חמץ ומצה סימן יד אות י}} שלא זו בלבד שמקיים מצווה באכילתו אלא שאף יש בכך מצווה לכתחילה מדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יג#ו|שמות יג ו]]}} "שבעת ימים תאכל מצות" דמשמע כל שבעה מצוה ואינו קורא לה רשות אלא לגבי לילה ראשונה שהיא חובה, הביאו המשנ"ב {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/תרלט|סימן תרלט]]}}. וכ"כ הערוך השולחן {{ממ|[[ערוך השלחן/תעה#יח|סימן תעה סקי"ח]]}} דאע"ג דאין חובת מצה רק בלילה הראשון, מכל מקום מצוה לאכול מצה כל ימי הפסח כדכתיב שבעת ימים תאכלו מצות, והא דקרו לה רשות משום דמצוה לגבי חובה רשות קרו לה, מפני שאין זה מצות עשה אלא רצון ה' שיאכלו בני ישראל מצה כל ימי הפסח. יש שדקדקו לשון הרמב"ם שבמצוה קס"ח כתב שיש מצוה לישב בסוכה כל ז' ימי החג, ואילו לגבי מצה במצווה קנ"ח כתב: שנצטוינו לאכול מצה בלילה הראשון של פסח, משמע שאין מצווה בשאר הימים. ובחזקוני {{ממ|פ' בא}} הזכיר את דברי המכילתא שמשמע מדבריו שיש מצוה באכילת מצה כל שבעה. בחידושי חזון יחזקאל {{ממ|פסחים לח:}} למד שאם נאמר דין {{עע|מצה הראויה לשבעה}} ע"כ שיש מצוה לאכול מצה כל שבעה וכדעת הגר"א. ובמצבת משה {{ממ|לרבי משה בצלאל לוריא, [[מצבת משה/מועד קטן/יט/א|מועד קטן יט.]]}} עמד על חילוק לשון התוספות {{ממ|[[תוספות/מועד קטן/יט/א|מועד קטן שם ד"ה רבי יוסי]]}} והריטב"א {{ממ|[[ריטב"א/מועד קטן/יט/א|מועד קטן שם]]}} לענין הנחת תפילין בחול המועד, שכן התוספות כתבו שחול המועד חשוב אות כיון שאוכל מצה [וכלשון שהביא המשנ"ב {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/לא#ו|סימן לא סק"ו]]}}], אמנם הריטב"א כתב שהאות הוא באיסור חמץ. וכ"כ התוספות במנחות {{ממ|[[תוספות/מנחות/לו/ב|לו: ד"ה יצאו]]}} וכן הביא הבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/לא|אורח חיים סי' לא]]}} בשמם. וביאר, שנחלקו בנידון זה אם יש קיום מצוה באכילת מצה כל שבעה, שלדעת הריטב"א [וכן צ"ל בדעת התוספות במנחות] אין בכך מצוה ולכן הוצרך לפרש שהאות אינו באכילת מצה אלא באיסור חמץ{{הערה|ואמנם העיר על מה שכתב הריטב"א שהאות בסוכה הוא גם בקיום מצות לולב, והרי לולב במדינה אינו אלא מדרבנן, ולא מסתבר שלולב שבמקדש הוא שיחשיבו לאות גם בגבולין.}}. ובאמת הגר"א {{ממ|[[ביאור הגר"א/אורח חיים/לא#ג|סק"ג]]}} העתיק שהאות הוא באכילת מצה, והלך בזה לשיטתו שאכילת מצה כל שבעה יש בה קיום מצוה. ===אם צריך לקיום מצה כל שבעה שיעור כזית=== יש שדנו אם למצוה זו שהיא מצוה קיומית צריך כזית דוקא, דהנה לעיקר מצות מצה נחלקו הפוסקים אם יש מצוה פורתא בפחות מכזית כשאי אפשר בכזית, [ונידו"ז מובא בשע"ת ס"ס תע"ה], ויש לומר דהיינו במצוה חיובית שקבלנו שהשיעור הוא כזית ובפחות מזה אין מצוה, אבל כל שבעה שהיא מצוה קיומית זכר ללחם עוני, יש לומר דלכ"ע יש מצוה פורתא אפילו בפחות מכזית, ולענין הלכה יש שכתבו שיש להקל בשיעור כזית למצות כל שבעה ולא צריך לאכול שיעור כזית לחומרא כמו שנהגו בכזית של חיובא לפי המנהג, [תשובות והנהגות כרך ה סימן קלג].
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף