ערך/מעלין בקודש ולא מורידין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(מראה מקום למיזם חדש על ה(מ)דף. הרוצה להעתיק הפרטים משם לכאן יתברך)
(מתוך חדש על המדף)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
== מקור הדין ==
במשנה במסכת מגילה ריש פרק בני העיר {{ממ|[[בבלי/מגילה/כה/ב|כה:]]}} שנינו: בני העיר שמכרו רחובה של עיר לוקחין בדמיו בית הכנסת, בית הכנסת לוקחין תיבה, תיבה לוקחין מטפחות, מטפחות יקחו ספרים, ספרים לוקחין תורה. אבל אם מכרו תורה לא יקחו ספרים, ספרים לא יקחו מטפחות, מטפחות לא יקחו תיבה, תיבה לא יקחו בית הכנסת, בית הכנסת לא יקחו את הרחוב. וטעם הדין משום "מעלין בקודש ולא מורידין".
ורש"י {{ממ|[[רש"י/מגילה/כו/א|כו. ד"ה אבל]]}} כתב: תוספתא, מעלין בקודש דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/מ#יח|שמות מ יח]]}} 'ויקם משה את המשכן', בצלאל עשה ומשה שהיה גדול ממנו הקימו. ולא מורידים דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יז#ג|במדבר יז ג]]}} 'את מחתות החטאים האלה בנפשותם ועשו אותם רקועי פחים צפוי למזבח כי הקריבום לפני ה' ויקדשו' וגו', כיון שהקודשו הוקדשו עד כאן.
וכתב ה[[ראש יוסף/מגילה/כה/ב|ראש יוסף]]: מעלין בקודש ולא מורידין, יראה אפילו בקדושת דבר תורה נמי הוה זה מדברי סופרים. ומה שכתב רש"י תוספתא ויעמוד משה המשכן וצפוי למזבח, הוא דרך אסמכתא.
ואכן בדקדוקי סופרים העיד שבכל הדפוסים הישנים הגירסא ברש"י היא תוספות ולא תוספתא, והכוונה להוספה על דברי רש"י, ובחלק מכתבי היד כלל אין הוספה זו. ובהערות על ספר ראש יוסף הביא שבמלאכת שלמה {{ממ|[[מלאכת שלמה/שקלים/ו#ד|שקלים פ"ו מ"ד]]}} הביא כן בשם רב האי גאון, וע"כ שאין זו תוספתא אלא הוספה שנוספה לדברי רש"י מאיזה חכם. וכ"כ הטורי אבן, נפש חיה ושו"ת דברי יציב {{ממ|[[דברי יציב/אורח חיים/מט|או"ח סימן מט]]}}
אך יש להעיר שרש"י בשבת {{ממ|[[רש"י/שבת/כא/ב|כא: ד"ה מעלין]]}} כתב: מעלין בקדש ולא מורידין, מקראי ילפינן לה במנחות בפרק שתי הלחם {{ממ|[[בבלי/מנחות/צט/א|דף צט.]]}}, ואכן בגמרא שם שנינו להדיא: ומנא לן דאין מורידין אמר רבי דאמר קרא ויקם משה את המשכן כו' ומנלן דמעלין אמר רבי אחא בר יעקב דאמר קרא את מחתות החטאים האלה כו'. וכבר העירו כן במסורת הש"ס על גליון הרש"י שם. ויש להעיר בתרתי, גם שרש"י מביא המקור כתוספת או מתוספתא והיא גמרא ערוכה, ועוד שרש"י היפך המקור וכתב שמעלין בקודש ילפינן מויקם משה ואין מורידין ממחתות ובגמרא שם הוא להפך.
== הוצאת ספר תורה לנרתיק פחות ==
== הוצאת ספר תורה לנרתיק פחות ==
תורה לשמה {{ממ|סימן כא}}
תורה לשמה {{ממ|סימן כא}}

גרסה מ־01:11, 11 ביוני 2021

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png מעלין בקודש ולא מורידין

מקור הדין

במשנה במסכת מגילה ריש פרק בני העיר (כה:) שנינו: בני העיר שמכרו רחובה של עיר לוקחין בדמיו בית הכנסת, בית הכנסת לוקחין תיבה, תיבה לוקחין מטפחות, מטפחות יקחו ספרים, ספרים לוקחין תורה. אבל אם מכרו תורה לא יקחו ספרים, ספרים לא יקחו מטפחות, מטפחות לא יקחו תיבה, תיבה לא יקחו בית הכנסת, בית הכנסת לא יקחו את הרחוב. וטעם הדין משום "מעלין בקודש ולא מורידין".

ורש"י (כו. ד"ה אבל) כתב: תוספתא, מעלין בקודש דכתיב (שמות מ יח) 'ויקם משה את המשכן', בצלאל עשה ומשה שהיה גדול ממנו הקימו. ולא מורידים דכתיב (במדבר יז ג) 'את מחתות החטאים האלה בנפשותם ועשו אותם רקועי פחים צפוי למזבח כי הקריבום לפני ה' ויקדשו' וגו', כיון שהקודשו הוקדשו עד כאן.

וכתב הראש יוסף: מעלין בקודש ולא מורידין, יראה אפילו בקדושת דבר תורה נמי הוה זה מדברי סופרים. ומה שכתב רש"י תוספתא ויעמוד משה המשכן וצפוי למזבח, הוא דרך אסמכתא.

ואכן בדקדוקי סופרים העיד שבכל הדפוסים הישנים הגירסא ברש"י היא תוספות ולא תוספתא, והכוונה להוספה על דברי רש"י, ובחלק מכתבי היד כלל אין הוספה זו. ובהערות על ספר ראש יוסף הביא שבמלאכת שלמה (שקלים פ"ו מ"ד) הביא כן בשם רב האי גאון, וע"כ שאין זו תוספתא אלא הוספה שנוספה לדברי רש"י מאיזה חכם. וכ"כ הטורי אבן, נפש חיה ושו"ת דברי יציב (או"ח סימן מט)

אך יש להעיר שרש"י בשבת (כא: ד"ה מעלין) כתב: מעלין בקדש ולא מורידין, מקראי ילפינן לה במנחות בפרק שתי הלחם (דף צט.), ואכן בגמרא שם שנינו להדיא: ומנא לן דאין מורידין אמר רבי דאמר קרא ויקם משה את המשכן כו' ומנלן דמעלין אמר רבי אחא בר יעקב דאמר קרא את מחתות החטאים האלה כו'. וכבר העירו כן במסורת הש"ס על גליון הרש"י שם. ויש להעיר בתרתי, גם שרש"י מביא המקור כתוספת או מתוספתא והיא גמרא ערוכה, ועוד שרש"י היפך המקור וכתב שמעלין בקודש ילפינן מויקם משה ואין מורידין ממחתות ובגמרא שם הוא להפך.

הוצאת ספר תורה לנרתיק פחות

תורה לשמה (סימן כא)

עשיית חומש מתוך ספר תורה

תורה לשמה (סימן כה)

לשעה קלה

תורה לשמה (סימן כא) כתב שאף לשעה קלה אומרים מעלין בקודש ולא מורידין לענין הוצאת ספר תורה מנרתיקו לנרתיק פחות ממנו לפי שעה. והוכיח כן מהוצאת לחם הפנים על שולחן של זהב ולא של כסף עד שיוקטרו הבזיכין, משום מעלין בקודש ולא מורידין (מנחות צט.) אף שהיה זה רק לפי שעה.

לעיון נוסף

מעבר לתחילת הדף