ערך/מסית

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png מסית

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

מקור הלאו

רש"י בסנהדרין (סג:) והרמב"ם בספר המצות (מ' ט"ז)] כתבו שלאו דמסית נלמד מדכתיב (דברים יג יב) 'ולא יוסיפו לעשות כדבר הרע הזה בקרבך. וכ"כ החינוך (מצוה תסב).

אמנם הרמב"ם בהלכות ע"ז (פ"ה ה"ד)הביא שאזהרת מסית נלמדת מדכתיב 'וכל ישראל ישמעו'. אך עיין בכסף משנה (שם) ששגרא דלישנא נקט ובאמת כוונתו לסיפא דקרא דכתיב 'ולא יוסיפו' גו'.

בן נח

דעת המנחת חינוך (מצוה תסב אות א) שאין בן נח מצווה על הסתה.

אמנם בספר חסד למשיחו (על מגילת רות, קונטרס שואל כענין. הביאו השדי חמד, כללים, פאת השדה, מערכת הגימל סימן ו אות כו) כתב שאף בן נח מצווה על הסתה. ועי"ש שדקדק לשון הרמב"ם (פ"ה מע"ז ה"א) 'המסית אחד מישראל' ולא כתב 'אחד מישראל שהסית את חבירו' ומשמע שאף הוא סובר שרק הניסת צריך להיות ישראל דוקא. [ועי"ש מה שהוסיף עוד בדין ישראל שהסית בן נח, ובן נח שהסית בן נח אחר].

ועי' בספר חסד לאברהם (שפירא, פ' פנחס) שביאר טעם הריגת כזבי בת צור כדין שאר מסית לעבודה זרה, וכל מסית במיתה ואפילו בן נח.

ראיות לדין זה

א. המנחת חינוך כתב שאין טעם לחייב בן נח בהסתה כיון דכל התורה לישראל נאמרה.

ובחסד למשיחו יישב דמסית הרי הוא בכלל אבזרייהו דעבודה זרה, שהרי הדיוט המסית לבטל שאר מצוות שבתורה אינו חייב משום מסית, ועל כרחך דמסית בכלל אבזרייהו דעבודה זרה, וכל מצוה שנאמרה לבני נח ונשנית בסיני לתרוויהו נאמרה (סנהדרין נט.).

ב. עוד כתב המנחת חינוך שכיון שבלאו דמסית כתיב (דברים יג יב) 'וכל ישראל ישמעון ויראון ולא יוסיפו לעשות' גו', מהיכי תיתי לחייב אף בן נח בלאו זה.

ובחסד למשיחו יישב דבודאי עיקר הלאו לא נאמר אלא בעבור ישראל, שהרי בישראל אין עונשין אלא אם כן מזהירין ולא סגי בכתיבת הענוש לבדו. אבל בבני נח דקיימא לן אזהרתן זו היא מיתתן הרי לא בעינן שיכתוב האזהרה וסגי במה שנשנה בסיני עיקר העונש.

עוד יישב בחסד למשיחו, שהרי מסית אינו נלמד מריש הפסוק אלא מסיפא דכתיב 'ולא יוסיפו לעשות' [כמבואר ברש"י (סנהדרין סג:) וכ"כ הרמב"ם בספר המצות (מ' ט"ז)], ומה שכתב הרמב"ם בהלכות ע"ז (פ"ה ה"ד) שאזהרתו מדכתיב 'וכל ישראל ישמעו' עיין בכסף משנה (שם) ששגרא דלישנא נקט אבל כוונתו לסיפא דקרא], ואם כן אין ללמוד מתיבות 'וכל ישראל' האומרות בריש הפסוק לדין מסית, כי צריכים לתיבות אלו לחלק את הפסוק או להורות שאין דין להמתין עם המסית עד הרגל במסית בן נח.

מעבר לתחילת הדף