עריכת הדף "
ערך/מניית בני ישראל
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== מקור האיסור == בגמרא ביומא {{ממ|[[בבלי/יומא/כב/ב|כב:]]}} אמר רבי יצחק אסור למנות את ישראל אפילו לדבר מצוה דכתיב כו' וישמע שאול את העם ויפקדם בטלאים. אמר רבי אלעזר כל המונה את ישראל עובר בלאו שנאמר והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד. רב נחמן בר יצחק אמר עובר בשני לאוין שנאמר לא ימד ולא יספר, ע"כ. ובסוגייא שם מבואר שמשום כך נעשה הפיס במקדש על ידי הוצאת אצבעות. ובגמרא בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/סב/ב|סב:]]}} אמרו על דברי דוד לשאול 'אם ה' הסיתך בי ירח מנחה' אמר רבי אלעזר א"ל הקב"ה לדוד מסית קרית לי הרי אני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעים אותו, דכתיב כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כפר נפשו וגו', מיד ויעמוד שטן על ישראל וכתיב ויסת את דוד בהם לאמר לך מנה את ישראל וכיון דמנינהו לא שקל מינייהו כופר דכתיב ויתן ה' דבר בישראל מהבקר עד עת מועד כו', ע"כ. === דין דאורייתא או מדברי קבלה === האחרונים הקשו מדוע הביאה הגמרא ביומא פסוקים אלו שהם מדברי סופרים ולא הזכירה הפסוק המובא בברכות שהוא מדאורייתא. '''א.''' המהרש"א {{ממ|[[מהרש"א - חידושי אגדות/יומא/כב/ב|ח"א יומא שם]]}} ביאר שמהפסוק של מחצית השקל לבד אין מקור לאיסור כי לא ניתן אלא לכפר על חטא העגל{{הערה|עיין להלן בדברי היביע אומר בדעת הרמב"ן בתירוצו השני שאכן בסברא זו טעה דוד.}} אך הקשה על יישוב זה בספר עיון יעקב על עין יעקב, שבגמרא בברכות מפורש שפסוק זה איירי באיסור למנות בני אדם. ועוד הקשה שהרי אף כהנים ולווים חייבים במחצית השקל אף שלא חטאו בעגל. '''ב.''' הט"ז {{ממ|פירוש על התורה}}, הגהות מהרש"ם {{ממ|[[הגהות מהרש"ם/יומא/כב/ב|יומא שם]]}} ובעיון יעקב שם יישב שהאיסור הנלמד ממחצית השקל הוא כשמונה שלא לשם מצווה, ומדברי קבלה ילפינן שאף במקום מצוה אסור למנות. '''ג.''' כעין זה יש שכתבו{{הערה|משפטי עוזיאל {{ממ|ח"ד סימן ב}}.}} שהפסוק מדאורייתא למדנו שאוסר לספור את בני ישראל שלא לצורך, והפסוק מדברי קבלה בא ללמדנו שאף ספירה לצורך יש לה להעשות על ידי דבר אחר. '''ד.''' החיד"א {{ממ|[[עין זוכר/יומא/כב/ב|עין זוכר יומא שם]]}} והשפת אמת {{ממ|[[שפת אמת/יומא/כב/ב|שם]]}} כתבו שהפסוק דמחצית השקל איירי בספירת כל ישראל, ומדברי קבלה ילפינן שאף בספירת חלק מהעם אסור{{הערה|ובברכת משה {{ממ|יומא שם}} הקשה שאף במנין ישראל במדבר לא נמנו כל ישראל אלא רק מבן עשרים ועד בן שישים.}}. '''ה.''' החתם סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/חדשות/ח|חדשות סימן ח]]}} מיישב שהפסוק דמחצית השקל מלמדנו שאסור למנות את ישראל כשרוצה למנות את האנשים עצמם, וקרא דדברי קבלה מלמדנו שאף כשמונה לצורך דבר אחר{{הערה|כפיס במקדש שמנאם בכדי לדעת איזה כהן עלה בגורל.}} אפ"ה אסור, ויליפנן לה מקרא ד'לא ימד ולא יספר' שמשמע שאסור בכל גווני. '''ו.''' בשו"ת רבי אברהם בן הרמב"ם כתב שאף שמן התורה ידענו שאין למנות מכל מקום עיקר האיסור נלמד מדברי סופרים. ובעיקר הנדון אם איסור זה מדאורייתא הוא או מדברי קבלה, נחלקו בזה האחרונים. דעת החוות יאיר {{ממ|[[חוות יאיר/ט|סימן ט]]}}, החיד"א {{ממ|עין זכור שם}} ור"י פערלא {{ממ|[[ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג/לא תעשה/רסד|ביאור על ספה"מ לרס"ג, לא תעשה רסד]]}} שאינו אלא מדברי קבלה, והוכיחו כן מכך שמוני המצוות לא מנו לאו זה במניין הלאוין, וכן הרמב"ם שהזכיר לאו זה לא הביא הפסוק מן התורה{{הערה|ראה להלן.}} אמנם דעת הדברי אמת {{ממ|[[דברי אמת/לאוין/פו/ב|לאוין פו:]]}} שאיסור זה מן התורה הוא, ומה שלא מנאוהו מוני המצוות לפי שהוא בכלל מצוות עשה של מחצית השקל, שציוותה תורה ליתן מחצית השקל כדי שלא ימנה את ישראל בלאו הכי, והרי הוא כלאו הבא מכלל עשה שלא מנאוהו מוני המצוות ובשו"ת פני מבין {{דיוק מקור}} כתב שאין איסור זה אלא מעין מידת חסידות. === הלכה === להלכה כתב הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/תמידין ומוספין/ד#ד|תמידין ומוספין פ"ד ה"ד]]}} הביא להלכה שמנין הכהנים היה באצבעות ולא היה מונה על האנשים עצמן לפי שאסור למנות ישראל אלא על ידי דבר אחר שנאמר ויפקדם בטלאים, וכדברי הגמרא ביומא. אמנם בשולחן ערוך לא מוזכר איסור זה, ואף ברמב"ם לא הזכירו כדין בפני עצמו אלא רק כנתינת טעם לאופן שבו נעשה הפיס במקדש. ובמגן אברהם {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/קנו#ב|או"ח סימן קנו סק"ב]]}} כתב להלכה שאסור למנות את ישראל, והוסיף שהיינו אף אם אין עניינו במניין עצמו אלא שעל ידי המניין רוצה לדעת מי עלה בגורל{{הערה|וכפיס שבמקדש, ראה לעיל דברי החתם סופר.}}. וע"ע שולחן ערוך הגר"ז {{ממ|[[שולחן ערוך הגר"ז/אורח חיים/קנו#טו|או"ח סימן קנו סט"ו]]}}.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף