ערך/ממחק

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־15:12, 25 ביולי 2021 מאת עמד (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png ממחק

מקור הדין[עריכה]

מְלֶאכֶת הממחק היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת [שבת עג.], ומקורה במלאכת המשכן

גדר הדין[עריכה]

מגרר השיער שעל עור הצבי (רש"י שבת ע"ג א' ד"ה ממחקו).

מלאכת ממחק דאורייתא, הינה בהחלקת פני עורות בעלי חיים להכינם לשימוש, [רמב"ם שבת פי"א ה"ה ה"ו, ועי' שבת ע"ה:].

תנו רבנן, התולש את הכנף והקוטמו והמורטו, חייב שלש חטאות.

וא"ר שמעון בן לקיש, תולש חייב משום גוזז, קוטם חייב משום מחתך, ממרט חייב משום ממחק (שבת ע"ד ב').

א"ר אחא בר חנינא, השף בין העמודים בשבת, חייב משום ממחק.

א"ר חייא בר אבא, שלשה דברים סח לי ר' אשי משמיה דר' יהושע בן לוי. המגרר ראשי כלונסות בשבת, חייב משום מחתך. הממרח רטיה בשבת, חייב משום ממחק. והמסתת את האבן בשבת, חייב משום מכה בפטיש (שבת ע"ה ב').

איסור "ממרח" הוא תולדה של מלאכת ממחק [רמב"ם שם], והיינו כשממרח דבר אחר כמו רטיה (ע"ה עמוד ב'), שעוה, זפת, וכיוצא בהן מדברים המתמרחין עד שיחליק פניהם.

ממחק באוכלין[עריכה]

י"א שאמנם אין באוכלין ממחק דאורייתא כשם שאין "עיבוד באוכלין" מ"מ יש איסור ממחק מדרבנן,[מג"א סי' שכ"א ס"ק כ"ט, במש"ה מהסמ"ק בס' עמודי גולה סי' רפ"ב הגהה יח]. אמנם שיטת המרדכי [ריש פרק כלל גדול, והו' ברמ"א סי' שכ"א סי"ט] שמותר להחליק אוכל בשבת, ואין בזה משום ממחק, הואיל ואפשר לאכלו בלי זה, ומ"מ המחמיר במאכל של תפוחים וכדומה שדרכו בכך תבוא עליו ברכה.

מריחת תפוחים מבושלין לתוך פשטיד"א[עריכה]

גם להסוברים שמדרבנן אסור ממחק גם באוכלין, מ"מ מותר למרוח תפוחים מבושלים לתוך פשטיד"א, כי שמטרתו אינה ליישר שכבה אחידה, אלא למלא במקום שלא נמצא שם, [עי' מג"א סי' שכ"א ס"ק כ"ט, במש"ה מהסמ"ק בס' עמודי גולה סי' רפ"ב הגהה יח].

מעבר לתחילת הדף