ערך/מכשירים חשמליים בשבת

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־13:51, 29 באפריל 2022 מאת 213.137.64.107 (שיחה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png מכשירים חשמליים בשבת

מכשירים הפועלים ע"י פנאלים סולאריים[עריכה]

אסור להניח בשמש כלי הפועל ע"י פאנל סולארי כגון צעצוע מכונית או מין בע"ח מפלסטיק שיש לו פאנל סולארי, וכשמניחים אותו בשמש על ידי החשמל שנעשה הוא מתחיל "ללכת", שכן עצם ההנחה בשמש מתחילה להטעין את הסוללה, שתפעל את פעולתה, לתזוזת רכב הצעצוע או לדמוי בעל-החיים, דינה כהפעלה חשמלית לכל דבר, ויש בה משום 'בונה' לדעת החזו"א, לפי סברת 'ממוות לחיים' עכ"פ או משום 'מכה בפטיש', וכן משום איסור 'מוליד' לדעת ה'בית-יצחק' [עי' *חשמל בשבת], שהרי הוא מוליד ויוצר כאן זרם חשמלי חדש, ולגבי זה אין שום הבדל מה מקורו של הזרם, אם מטורבינה חשמלית או מפאנל סולארי של ריכוז אנרגיית השמש.

אלא שאם מניחים זאת בלילה או בצל בשעה שאין שם שמש הר"ז נחשב כ'גרמא' משום ש'סוף חמה לבוא', אבל אם מניחים זאת בשמש, בעת שהיא זורחת מידית ישירות על הצעצוע, הר"ז כמעשה ממש.

מד סוכר רציף[עריכה]

אופן השימוש בשבת במכשיר למדידת סוכר סוג ודגם: G6 DEXCOM המיועד לחולי סכרת נעורים, והאם להעדיף מדידת סוכר במכשיר החדשני המנטר את הסוכר באופן רציף שעל ידי כך נמנעים מהשימוש בגלוקומטר המצריך דקירה בכל פעם מחדש וכרוך במלאכות האסורות מדאורייתא, או לא, ראוי לבדוק את מספר הפעמים בהם יהיה צורך לעשות שימוש ופעולות חשמליות במכשיר במשך השבת, ולקבוע לאור זה את ההכרעה, כאשר בכל מקרה הכף נוטה בדרך-כלל להעדפת המד הרציף על פני הגלוקומטר הכרוך במלאכות דאורייתא ממש, [אספקלריא גליון כ"ד].

סגירת מעגלים אלקטרוניים - הוזזת מכשירים חשמליים וגרימת תזוזה אלקטרונית ע"י כך[עריכה]

סגירת מעגל אלקטרוני אינה נחשבת מלאכה [הגר"א ווייס ישורון כט עמ' תקס - המדובר הוא לענין האופנים הבאים, ולא לענין סגירת מעגל כגון הדלקת מכשיר חשמלי וכיו"ב], דוגמאות לכך א. רופא בתורנות המטלטל טלפון סלולרי בהיתר, וכשהוא הולך ממקום למקום מופיעים שינויים על הצג לפי רמת הקליטה. וכי נפסוק שאסור לרופא לזוז ממקומו משום שעל ידי הליכתו ממקום למקום גורם הוא לסגירת מעגלים אלקטרוניים בשינויי התרשומת שעל צג הטלפון. ב. מכשירי חמצן להסובלים מהפסקת נשימה בשנתם (apnea) וגם במכשירים אלה יש צג שעליו תרשומת תמידית המצביע על פעילות המכשיר בהתאם למאמץ של מערכות הלב והריאות, וכי נאסור על אנשים אלה לזוז במיטתם משום שבכך גורמים לשינוי רישום על צג המכשיר. ג. וכיוצא בדבר במערכת S.P.G .לחולה אלצהיימר כדי לדעת את מקומו אם חלילה הלך לאיבוד, וכי נאסור עליו לנוע ממקומו משום שהוא גורם בכך לרישום וקליטה. ד. ועוד כיוצא בזה חולה השוכב במחלקה לטיפול נמרץ מחובר למוניטור וכל תנועה שהוא עושה גורם לשינוי קל בדופק ופעילות הלב ושינויים אלה נרשמים ע"ג הצג שמעל למיטתו, וכי אסור לו לזוז ולהתהפך מצד אל צד אא"כ יש בזה פיקו"נ[1].

דלת עם קוד דיגיטלי[עריכה]

דלת כניסה לבניין שנפתחת על ידי לחיצת קוד שהוא דיגיטלי, ולשבת מזיזים איזה זיז בדלת, ואז אין צורך ללחוץ קוד והדלת נפתחת כרגיל – האם מותר כאשר שכחו להזיז את הלשונית בדלת, לפתוח את הדלת עם מפתח בשבת ואז להזיז ולשנות את מצב הלשונית, בכדי שהדלת תפתח בדחיפה רגילה? המצב המקובל בדלתות אינטרקום הנפוצות, [הדין דלהלן הוא על מנגנון זה. ככל ומדובר על מנגנון שונה – אין להכריע עפ"י הנ"ל] במנגנונים הנפוצים, לשונית הידית חסומה על ידי מחסום מתכת התלוי על ציר, כאשר ישנו תופסן המקבע את המחסום למקומו. ניתן לפתוח את הדלת הן על-ידי 'בליעת' לשונית זו פנימה אל תוך פרופיל הדלת על-ידי לחיצה על הידית או על-ידי סיבוב המפתח לצד המנוגד לנעילה, והן על-ידי הסטת התופסן, כך שיאפשר למחסום לסוב על צירו ולתת לדלת להיפתח וזה מבוצע על-ידי הזמזם או על-ידי הסטת ה'זיז' שתואר, בימות החול, עם הלחיצה על הזמזם מוסר התופסן המקבע את המחסום, וניתן על-ידי משיכת הדלת להזיזו ממקומו ובכך לפתוח את הדלת, על אף שלשונית הידית לא 'נבלעה' בתוך פרופיל הדלת כפי שקורה בלחיצה על ידית הדלת. אותו 'זיז' קטן, מסיר את התופסן המקבע את המחסום למקומו, והוא מבצע את אותה תוצאה שמבצעת הפקודה האלקטרונית בעת הזמזום, רק באופן מכני כמובן. במקרה ונשכח להזיז את ה'זיז' הקטן, הרי שסיבוב המפתח מושך את לשונית הידית לתוך הפרופיל, בדיוק כפי שלחיצה על ידית הדלת מושכת אותו פנימה, ואין לכם כל נגיעה והתעסקות עם אותו 'תופסן מחסום הלשונית', ומכל-שכן שלא עם המערכת האלקטרונית שלו, ומשכך הדבר כמובן מותר ללא כל פקפוק. מאותה סיבה מותר גם, לאחר פתיחת הדלת באמצעות מפתח, לשנות את מצב ה'זיז', שכן הזיז האמור מסיט את 'תופסן המחסום' בצורה מכנית לחלוטין ומאפשר למחסום לסוב על צירו בהדיפת הדלת. אפשר לבחון את הדברים בצורה פשוטה - על-ידי ניתוק הזנת החשמל מהאינטרקום. כאשר הדבר מתבצע זאת אפשר להבחין, כי 3 האופציות המכניות לפתיחת הדלת [הידית, המפתח והסטת הזיז] פעילות באותה הצורה בדיוק, [גליון אספקלריה].

מכשיר למזיגת בירה[עריכה]

מכשיר למזיגת בירה בבית, בשם 'sub 'של חברת krups. האם ניתן להשתמש בו בשבת?

מבירור על מכשיר זה, נראה כי יש להימנע בהחלט בשבת מלהטעין אותו בחביות/פחיות הבירה הייעודיות, בשל כמה חששות הלכתיים העלולות להיות כרוכות בפתיחת החביות/פחיות ובחיבורן למכשיר המזיגה, ובעיקר בשל גרימת הדלקת עיגול האור הירוק שנדלק בהמשך כאשר טמפרטורת הקור הגיעה לרמתה הרצויה. יחד עם זאת, אם הוא הוטען כבר מערב-שבת נראה כי ניתן להשתמש ולמזוג ממנו בירה בשבת, מאחר שברז המזיגה הוא מן הסתם מכני ולא חשמלי [כמובן שאם יתברר אחרת, אין למזוג ממנו בשבת].

ובאשר להשפעה העקיפה האפשרית על מערכת הקירור הרי מדובר בחשש רחוק וזניח ביותר, עד כמעט בלתי קיים, שכן אין זה כמו קולרים או מיני-ברים למיניהם, שכל הוצאת מים קרים מכניסה בהכרח במקומם מים אחרים ממהרשת שדורשים קירור. ואין צורך לחוש לזה כלל. ובכל אופן, הרוצה להחמיר על עצמו בכל זאת ולצאת מכל צל צלו של חשש, ישתדל למזוג את הבירה בשעה שהוא שומע את מערכת הקירור פועלת, [מגזין אספקלריה, אב תשפ"א].


קומקום חשמלי[עריכה]

JewishBook-logo-שקוף.png ערך מורחב – קומקום חשמלי בשבת.

מאוורר[עריכה]

JewishBook-logo-שקוף.png ערך מורחב – מאוורר/שבת.

מזגן נייד[עריכה]

JewishBook-logo-שקוף.png ערך מורחב – מזגן נייד/שבת.

מכשיר שמיעה[עריכה]

JewishBook-logo-שקוף.png ערך מורחב – מכשיר שמיעה/שבת.

שמיכה חשמלית[עריכה]

JewishBook-logo-שקוף.png ערך מורחב – שמיכה חשמלית/שבת.

ערכים קשורים[עריכה]

*מוקצה דשלהבת#טלטול מכשירים חשמליים בשבת



שולי הגליון


  1. ברוב המכשירים הנ"ל יש סגירת מעגלים בשני תחומין: א. במערכות הפנימית של המחשב יש פעילות אלקטרונית רציפה הקשורה לפעילות התקינה של המכשיר. ב. שינויים בתרשומת שעל הצג. לגבי סגירת המעגלים שבלב המחשב כו"ע מודה שאין בזה איסור כלל וכבר התירו גדולי הדור את השימוש במכשירי שמיעה בשבת, אף שבכל מכשיר מודרני יש מערכת אלקטרונית המסננת רעשי רקע, והמערכת מתאימה עצמה לפי כמות ועוצמת רעשי הרקע. דשינויים פנימיים אלה שאין האדם מודע להם ואין בהם כל היכר אין בהם חשש מלאכה כלל. וה"ה לגבי מערכת החיישנים שבמקרר האחראית לפעילות התקינה והרציפה של המנוע, וכך גם במכשיר המספק חמצן לבני אדם במהלך שנתם, אמנם גם בשינויים המופיעים על הצג, כיון שאין לאדם בהם לא ענין ולא צורך אין בזה גדר מלאכה כלל.
מעבר לתחילת הדף