ערך/מכה בפטיש

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־16:11, 25 ביולי 2021 מאת עמד (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png מכה בפטיש

מְלֶאכֶת מכה בפטיש היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת.

מקורה במלאכת המשכן[עריכה]

שכן אומן מכה בקורנס על הסדן להחליקו בגמר מלאכה.

גדר מלאכה זו[עריכה]

רבה ור' זירא דאמרי תרוייהו, כל מידי דאית ביה גמר מלאכה, חייב משום מכה בפטיש (שבת ע"ה ב').

א"ר חייא בר אבא, שלשה דברים סח לי ר' אשי משמיה דר' יהושע בן לוי. המגרר ראשי כלונסות בשבת, חייב משום מחתך. הממרח רטיה בשבת, חייב משום ממחק. והמסתת את האבן בשבת, חייב משום מכה בפטיש.

א"ר שמעון בן קיסמא א"ר שמעון בן לקיש, הצר צורה בכלי והמנפח בכלי זכוכית, חייב משום מכה בפטיש.

א"ר יהודה, האי מאן דשקיל אקופי מגלימי, חייב משום מכה בפטיש. והני מילי דקפיד עלייהו (שבת ע"ה ב').

מח' רב ושמואל[עריכה]

על שלשה דברים נחלקו רב ושמואל (שבת ק"ב ב') משום מאי מחייב. על המסתת, על העושה נקב בלול של תרנגולין, ועל המעייל שופתא בקופינא דמרא. שבכולהו רב מחייב משום בונה, ושמואל מחייב משום מכה בפטיש.

הכאה בקורנס על הסדן בשעת גמר מלאכה[עריכה]

נחלקו התנאים לגבי הכאה בקורנס בשעת גמר מלאכה אם חייב [שבת ק"ב:], שת"ק סובר שפטור, ואילו רשב"ג אומר שהמכה בקורנס על הסדן בשעת מלאכה חייב, וטעמו מפני שהוא כמתקן מלאכה, בביאור שיטת רשב"ג, נחלקו האמורים [שבת קג.], שיטת רבה ורב יוסף שהחיוב הוא מפני שמאמן את ידו, שיטת אביי ורבא שטעם החיוב שכן מרדדי טסי משכן עושין כן, וכן הגמ' מסיקה שם.

מכה בפטיש באוכלין[עריכה]

לענין מכה בפטיש באוכלין עי' בפרי מגדים בסי' שי"ח שיש איסור זה בהכנת אוכלים, ועי' בביאור הלכה שם ס"ד ד"ה והדחתן מה שכתב על דבריו, ודעתו שם דאין איסור מכה בפטיש באוכלין.

ופתיחת סוגיא זו אם יש חיוב מכה בפטיש באוכלין, היא במשנה שבת קמ"ה: "וקולייס האספנין שהדחתן זו גמר מלאכתן", ובביאור החיוב בהדחת קולייס האיספנין מצינו כמה שיטות, ובביאור הלכה שם, הביא שיטת הפמ"ג הנ"ל והלבוש דהחיוב הוא משום מכה בפטיש, ולכן כתב הפמ"ג דגם אם שרה הדג בצונן חייב משום מכה בפטיש. וכעין זה הביא גם מחיי אדם. והביאור הלכה הקשה על דבריהם מכמה מקומות, והוכיח דאין דין מכה בפטיש באוכלים, והכא עובר רק משום מבשל, ובחמין דוקא.

ולאותם הסוברים דאיכא מכה בפטיש בכה"ג באוכלים, יש שרוצים לאסור לעשות קפה גם בכלי שני או כלי שלישי, דכיון דהקפה אינו ראוי בפני עצמו, נמצא דעובר על מכה בפטיש באוכלין, (עיין פסקי תשובות סי' שי"ח אות י"ח). ועיין עוד בשו"ת מהרש"ם ח"ד סי' של"ד לענין עשיית מי סודה בשבת וע"ע שם ח"א סי' קס"ד.

הדבקת פתח מוצר אחר גמר מלאכתו[עריכה]

תורה לשמה (סימן ק) לגבי אומנים שעושים כיס ארוג ממשי ואחרי גמר עשייתו מדבקים פתחו בדבק, אם מותר לפותחו בשבת. והוכיח מדברי הגמרא בשבת (מח.) המחלקת בין פותח בית הצואר שחייב משום תיקון כלי (רש"י שם) ובין מגופת חבית שמותר להתיזה לפי שאף שטוחה בטיט אין זה חיבור והוי לה כפתוחה ועומדת. והסיק שהוא הדין בכיס זה שהפה שלו היה פתוח ומתוקן וגם אחר כך לא תפרו אלא רק דבקו בדבק שאינו סתימה כמו תפירה ובקל נפתח ולכך מותר לפותחו בשבת.

נושאים שונים[עריכה]

מעבר לתחילת הדף