עריכת הדף "
ערך/מילה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== גדר המצוה == א. בשו"ת מהר"ח או"ז {{ממ|[[שו"ת מהר"ח אור זרוע/יא|סימן יא]]}} כתב שאין עיקר מצוותה בעשיה אלא במה שחתומה בבשרו. וכן כתבו הגרעק"א {{ממ|[[רבי עקיבא איגר/עבודה זרה/כז/א|ע"ז כז.]]}} וקובץ הערות {{ממ|ר"ס יא}} דהמצוה בתוצאה שהוא מהול ולא עצם מעשה המילה. ויעויין שיטה מקובצת {{ממ|[[שיטה מקובצת/כתובות/יא/א|כתובות יא. ד"ה גר קטן]]}} בשם הרשב"א דמילה ישנה בעולם גם אחר שנימול, ולכאורה כוונתו כנ"ל שהמצוה בתוצאה. [אך יתכן בכוונתו שלא רק התוצאה מצוה, אלא אדרבא לחדש אתא ש"גם" התוצאה מצוה היא]. ובצפנת פענח (פי"א מברכות ה"ח) מחלק בין חובת האב שהיא "למול" לחובת בי"ד שהיא בתוצאה, וע"ע שם (מילה רפ"ג). בשו"ת חת"ס (יו"ד רמט ד"ה וטעמא) כתב שהמצוה היא במה שמסירים הערלה ולא במה שנעשים מהולים, אלא שבמק"א כתב איפכא. ומפורסמים דברי הבית הלוי (ח"ב מז) שיש במצוה ב' חלקים: הסרת הערלה וכריתת ברית, ובמרומי שדה (פסחים ז:) כתב דזהו ענין ב' הברכות. בדעת הרמב"ם יש מחלוקת איך סובר בכל המצוות שיש בהם מעשה ותוצאה, ומציינים להמאיר לעולם (סי' ו') ולקח טוב למהר"י ענגיל (כלל יא) דאיכא מצוה במעשה. אמנם בהעמק שאלה (ק' סק"י) ויד אברהם (יו"ד סי' א') ואבנ"ז (יו"ד) מצינו לגבי שחיטה דאינם סוברים כן, וא"כ גם לענין מילה אין הכרח שיש מצוה בהמעשה. ויש לדקדק מדברי התרגומים אונקלוס ויונתן ב"ע (בראשית יז) שתירגמו בכמה מקומות מילה מלשון "גזירה", הרי שהמצוה ב"מעשה". אולם ג"ז יש שהוכיחו איפכא [אבנ"ז?], דנהי דהתרגום נקט ללשון זה מ"מ משמע מהאופן דנקט לי' דהעיקר הנצרך הוא תוצאת הגזירה. ב. מתוס' בשבת {{ממ|[[תוספות/שבת/קלא/א|קלא. ד"ה ושוין]]}} מוכח דמילה אינה מצוה כל רגע ורגע. ג. בפי' רבינו אפרים עה"ת (עה"פ "הנחשלים") והאור החיים הק' (ריש פר' תזריע) כתבו דמילה היא תיקון חטא עץ הדעת. ד. בס' הפרדס המיוחס לרש"י (סי' מ') כתב דמדין "מל ולא פרע כאילו לא מל" שמעינן דפריעה היא עיקר המצוה. וראה להלן בענין 'מל ולא פרע'. ה. בשו"ת מהר"ם אלאשקר (סי' יח) הביא מתשו' הגאונים דרך מחודשת מאד בגדר מצות מילה: "כתב רבינו החסיד ז"ל, אבי הבן צריך לקחת בנו הוא בעצמו ולהכניסו לברית ולא ע"י שליח, ובעוד שהוא בין זרועותיו מברך להכניסו וכו' - '''שהברכה אינה אלא על ההכנסה שמכניס אותו'''". וכן מביא מהירושלמי: "ר' שמעון בשם ר' הושעיא ורבנן האי מאן דאפיק ברי' לברית יצטרך לברך ברכה עד לא יתגזר". ושם: "ובשעתא דמקרב לי' יברך עד לא יתגזר". והיינו נמי שהמצוה אינה רק הגזירה או התוצאה אלא ה'''מסירה''' לברית, ועכ"פ "גם" המסירה וההכנסה למקום הברית [ולכך כדי שיהי' עובר לעשייתן צריך לברך קודם שמוסרו לברית!]. וכך הביא בספר הברית מזוה"ק (פר' לך, צה:) דברכתב להכניסו היא "כד '''מקריבין''' בנייהו לקרבנם דא". וכן בס' יראים (סי' תב) כתב דמסירתו לבעל הברית הוי הכנסתו, ומייתי מרש"י שמברכין להכניסו קודם המילה שכל המצוות כולן מברכין עליהן עול"ע. וכן הוא בס' הפרדס המיוחס לרש"י (פסקי ברכות): "ופי' להכניסו ביד המוהל". וכן מציינים לשו"ת רבינו יהושע הנגיד (סי' כ') שמברכין להכניסו כשמביא התינוק. וגדולה מזו הביא הרשב"ש (סי' פט) מר"י ב"ר יקר ז"ל, דאפילו אם האב מל בעצמו אינו מברך להכניסו, ומפרש דבריו "שכל שאינו נותנו לאחר להכניסו למילה אינו מברך"! ומה שהב"י לא פסק כן בשולחנו הטהור, דסנדק המכניס את הבן מברך במקום שהאב לא מברך, אף שהביא כ"ז בבית יוסף, אולי הוא משום שלרמב"ם (פ"ג דמילה סוף ה"א) אם אין אב אין לאחר לברך להכניסו לכן לא הכריע בזה, אמנם לביתו שפיר אסף כל השיטות בלא להכריע ביניהם. [ומכאן עוד ראיה לסוברים שהמחבר הביא בביתו דעות שלא פסק כוותיהו בשולחנו {{הערה|עי' שד"ח (אסיפת דינים כללי הפוסקים סי' יג סק"ה)}}]. ובשו"ת מהריט"ץ החדשות (סי' א') כתב לו מהר"י נג'ארה, דמנהג ק"ק מוסתערבים שכשמביאים הילד אומר אבי הבן ברכת להכניסו ואחר המילה אומר שהחיינו, וכתב מהר"י נג'ארה דאין ספק שמי שאומר הב' הברכות תכופות ודאי ברכת שהחיינו היא לבטלה, שמי יודע אם יארע שום עיכוב כגון שבירת האיזמל וכו'. ותמה עליו מהריט"ץ למה לא יחוש כן בברכת להכניסו שלא תהיה ברכה לבטלה. ולהנ"ל אפשר יבוארו הדברים, דברכת להכניסו היא על הכנסת התינוק למקום הברית, ולכך אינה לבטלה אפילו אם תהיה תקלה במעשה המילה, ולכך נהגו באותו קהל לברך רק אותה קודם המילה ולא שהחיינו. ו. בשו"ת בית הלוי {{ממ|[[בית הלוי/ב/מז#ד|ח"ב סימן מז סק"ד]]}} נקט שיש ב' מצות חלוקות במילה, מעשה המילה הנלמד מ'ימול לכם כל זכר', ולהיות נימול כל שעה הלמד מהכתוב 'והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם'. [ובפרי יצחק {{ממ|[[פרי יצחק/ב/ל|ח"ב סימן ל ד"ה אולם]]}} במכתב לבית הלוי תמה על שדרש מקרא זה לנפשיה, כשפשטות הכתוב שמצות מילה נוהגת לדורות].
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף