עריכת הדף "
ערך/מילה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== חיוב בי"ד == א. להמקנה (קידושין כט. ד"ה גמרא והיכא, ובפנים יפות לך-לך) והגר"א ביו"ד (רסא סק"ז) אי"ז דוקא בי"ד אלא כל ישראל. וכך יש לדקדק מכמה פוסקים דלהלן. והמקנה מייתי כן מלשון הרא"ש (פ' כיסוה"ד). וכך דקדק הגר"א זורייבין זצ"ל (מישרים חוברת א') מלשון הרמב"ם שהאב מצווה "יתר על מצוה שמצווין ישראל למולו" דקאי על כל ישראל. ומשו"ת הגרעק"א (סי' מב) דייק דהחיוב הוא על בי"ד דוקא. [ובנהר מצרים (הל' מילה סט"ו) כתב דכיון דאם האב אינו נמצא הסנדק מברך מדין שליח בי"ד, א"כ אם האב"ד נמצא שם כ"ש שהוא מברך דמצוה בו יותר מבשלוחו. ולדעות הנ"ל ד'בי"ד' לאו דוקא, נמצא שגם אם האב"ד שם אין לו עדיפות מדין מצוה בו]. ב. מרבינו שמחה שהובא בהג"מ (פ"ג ממילה סק"ג) שמעינן דחיובא דבי"ד הוא גם אם אבי הבן רוצה למול, וכן משמע מהלכות קטנות (ח"א מט) ומור וקציעה (סי' תלב) ודגול מרבבה (תלב על מג"א סק"ו) ושו"ת חת"ס (יו"ד רחצ) שכ' דהמוהל מקיים מצוה גם כשהוא שלוחו דאבי הבן. ויש מדקדקים כן גם משו"ע הרב (תלב קו"א סק"ב). וכך נראה גם בדעת הב"ח (יו"ד רסה סוף סק"ג), שכתב דאם אבי הבן אינו יודע לברך להכניסו "אחד מהעומדים שם מברך דשליח בי"ד הוא", מוכח דאף שהאב מל עכ"ז איכא לחובת כל ישראל. [ויל"ע בלשון הרמ"א בענין זה דאפשר גם הוא סובר שמברך להכניסו על חובת עצמו ולא להוציא לאב]. ועי' אבנ"ז (יו"ד שיט). אולם בתשב"ץ (ח"ג ס"ס ח') חזינן שאין חיוב על בי"ד אם האב רוצה למול, וכן נראה ממג"א (תלב סק"ו) שהביא ראיה דשליח מצוה מברך מדכך עושים במילה, מוכח דכששליח מל אי"ז מצוה שלו אלא של משלחו. וכך תירץ הכת"ס (יו"ד קנ) קושיית הדגמ"ר הנ"ל על המג"א. [ומציינים לקנאת פינחס (סי' כב) שהרב השואל שם תירץ איפכא, דגם בביעו"ח הכל מצווין עליו לבערו כדאיתא בב"ק צח]. ומהט"ז ביו"ד (שמא סק"ו) שמעינן דהיכא שהאב רוצה למול אבל אינו יכול כגון שהוא אונן שפטור מכל המצוות, גם בכה"ג ישנו לחיוב בי"ד, שכ' דבאופן זה יברך הסנדק ברכת להכניסו. ג. מאבנ"ז (יו"ד שמ סקכ"ט) ובן אריה (טז ס"ק לב-לה) ומשאת משה (קידושין סי' נו ד"ה אולם מה) נראה דמצות בי"ד היא רק שלא יהיו ערלים. ד. הרשב"א (שבת קלז:) כתב גבי מילת בי"ד, "דכל מאן דמהיל לי' מצוה דנפשיה קעביד", שמעינן מיניה דמילת בי"ד אינה נחשבת "מצות ציבור" כקרבנות או בנין בהמ"ק. וכך יש ללמוד גם מרבינו שמחה שהביא בהג"מ (פ"ג דמילה סק"ד), דטעמי' דאית במילה שותפין אינו בגלל כל ישראל אלא בגלל אם הילד, ש"מ דכל ישראל לא מיקרו שותפין. [אך יש לדחות, דשפיר מיקרו שותפין אלא דכיון דכולם מחוייבין במצוה אין השותפות מעכבת השהחיינו, דהא כ' שם דמה שאם הילד מעכבת השהחיינו לפי שאינה חייבת]. וע' בס' מנחת אלימלך (ח"ג לג) שעמד בענין זה. ה. באגרו"מ (ח"א קץ) ביאר דחובת בי"ד היא מדין ערבות על מצות מילה דאב.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף