ערך/מחתך

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png מחתך

מלאכת המחתך את העור היא אחת משלשים ותשעה המלאכות האסורות בשבת.

תוכן המלאכה[עריכה]

מקצע ומחתך את עור הצבי לרצועות וסנדלים (רש"י שבת ע"ג א' ד"ה מחתכו).

המחתך עור או כל דבר שאדם מחתך ומקפיד על מדתו בין עץ או מתכת או אפילו נוצות של עוף, כיון שמקפיד על מדת ארכו ורחבו וחותך בכוונה, חייב. אבל החותך דרך הפסד או בלא כוונה למדתו אלא כמתעסק או כמשחק, פטור (רמב"ם פ' י"א).

חיתוך שלא לצורך הבגד[עריכה]

המחתך מן העור כדי לעשות קמיע, חייב. והוא שיתכוין למדת ארכו ומדת רחבו (ז"ל הרמב"ם שם, ועי' חיי"א חלק ב-ג (הלכות שבת ומועדים) כלל לו דמזה משמע להדיא, דאף שאינו מקפיד ליפות הבגד ולקצעו חייב, ואם כן יש במקח וממכר שיכול לבוא לידי חיוב כגון שמוכר בגד ומקפיד שיהיה ארכו כרחבו וכיוצא בו שיהיה ארכו ומדתו כך וכך, חייב).

מחתך באוכלין[עריכה]

עי' חיי אדם חלק ב-ג (הלכות שבת ומועדים) כלל לו דאין מלאכת מחתך באוכלין, ודוקא בדבר שהוא מאכל גמור, ואפילו אוכלי בהמה כגון עשבים ותבן. אבל אם קיטם עלין, כיון שהענף אינו מאכל בהמה, שייך גם כן מחתך. ואפילו באוכלין ממש, דוקא כשעושה ממנו כלי בתחלה לא שייך תקון כלי, וכן מחתך. אבל אם מתקן כלי בדבר אוכל, כגון שיש נקב בכלי ונוטל חתיכת פת וחותכו לפי מדת הנקב, שייך בזה האוכל מחתך וגם תיקון כלי. ובמגן אבות מסופק בזה אם יש מחתך באוכלין, ועי' שו"ת שבט הלוי חלק א סימן קטו להכריע כהחיי"א.

חיתוך נייר לצורך נקיות בבית הכסא[עריכה]

אסור לחתוך הנייר לצורך נקיות בבית הכסא, ועיין בזה בתפא"י בכלכלת שבת בשם הפמ"ג, ועי' שו"ת שבט הלוי חלק א סימן קטו דיש מי שרצה להקל בזה ואין הלכה כמותו, ועיי"ש דאפילו אותם הניירות שכבר פרודות קצת מכ"מ מחוברים עוד בסרוגים, נ"ל לאסור, ונסתפק שם אם יש בזה מלאכה דאורייתא כיון דכבר נעשה השיעור והמדה לפני קריעתו, אבל מ"מ איסור יש בדבר.

היכן היתה במשכן[עריכה]

אמר רב מנשה, האי מאן דסלית סילתי, חייב משום טוחן.

אמר רב אשי, אי קפיד אמשחתא חייב משום מחתך (שבת ע"ד ב').


תנו רבנן, התולש את הכנף והקוטמו והמורטו, חייב שלש חטאות.

וא"ר שמעון בן לקיש, תולש חייב משום גוזז, קוטם חייב משום מחתך, ממרט חייב משום ממחק (שבת ע"ד ב').


א"ר חייא בר אבא, שלשה דברים סח לי ר' אשי משמיה דר' יהושע בן לוי. המגרר ראשי כלונסות בשבת, חייב משום מחתך. הממרח רטיה בשבת, חייב משום ממחק. והמסתת את האבן בשבת, חייב משום מכה בפטיש (שבת ע"ה ב').

מעבר לתחילת הדף