ערך/לחי העומד מאליו: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־14:12, 8 בנובמבר 2020

בהלכות עירובין, לחי העומד מאליו הוא *לחי שלא הועמד מתחילה לשם כך.

בהכשר לחי זה נחלקו (עירובין טו.) אביי (הוי לחי) ורבא (לא הוי לחי), והוא אחד מששה מקומות בהם נחלקו אביי ורבא ונפסקה הלכה כאביי^[1].

בגמרא מבואר שכל מחלוקתם בנוגע ללחי העומד מאליו, אך מחיצה העומדת מאליה כשרה לדעת כולם.

עוד מבואר, שכל מחלוקתם בנוגע ללחי שרצו לסמוך עליו כלחי כבר בערב שבת, אך במידה ובערב שבת לא חשבו על לחי זה^[2] הכל מודים שאין לחי זה חשוב לחי.

שולי הגליון

↑ ששת המקומות נכללו בסימן יע"ל קג"ם, כשהאות למ"ד מסמלת את נדון זה לחי העומד מאליו.
↑ לדוגמה: היה לחי אחר במבוי ובמהלך השבת הוא נפל, ועתה רוצים לסמוך על לחי אחר שהיה שם אך לא הועמד לשם לחי.

מעבר לתחילת הדף

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{ניווט כללי עליון}}
-'''לחי העומד מאליו''' היא סיטואציה הלכתית הקשורה להלכות עירובין, בה יש צורך להיסמך על {{עע|לחי}} שלא הועמד מתחילה לשם כך.
+בהלכות עירובין, '''לחי העומד מאליו''' הוא {{עע|לחי}} שלא הועמד מתחילה לשם כך.
 בהכשר לחי זה נחלקו {{ממ|[[בבלי/עירובין/טו/א|עירובין טו.]]}} אביי (הוי לחי) ורבא (לא הוי לחי), והוא אחד מששה מקומות בהם נחלקו אביי ורבא ונפסקה הלכה כאביי{{הערה|ששת המקומות נכללו בסימן יע"ל קג"ם, כשהאות למ"ד מסמלת את נדון זה '''ל'''חי העומד מאליו.}}.