ערך/לבוד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־12:11, 25 ביולי 2021 מאת Sije (שיחה | תרומות) (מראה מקום למיזם חדש על ה(מ)דף.)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png לבוד

ג' או ד' טפחים

נחלקו תנאים אם אמרינן לבוד עד ג' טפחים או עד ד' טפחים. דעת חכמים שאין אומרים לבוד אלא בג' טפחים ודעת רבן שמעון בן גמליאל שאומרים לבוד עד ד' טפחים. (עירובין טז:).

אמנם אף לדעת רשב"ג לא אמרו כן אלא בלבוד למעלה אך לבוד למטה אינו אלא עד ג' טפחים, מטעם דהוי מחיצה שגדיים בוקעים בה ואינה מחיצה. (עירובין יד:)

באמצע

בגמרא בסוכה (יח.) נחלקו אם אמרינן דין לבוד גם באמצע או רק מן הצד.

לבוד לחומרא

אם אמרינן לבוד לחומרא. בט"ז (או"ח סי' תרכ"ו) נקט דלא אמרינן לבוד להחמיר. ועי' בכורי יעקב (שם סק"ח) שכתב שבמגן אברהם (סי' תקב) הוכיח שדנים לבוד גם לחומרא[1].

כשיש דבר אחר באמצע

אם דנים לבוד כשיש דבר אחר באמצע. לדעת הב"ח (או"ח סי' תרכ"ו) דנים לבוד גם כאשר יש דבר אחר באמצע, אולם לדעת המגן אברהם (שם) לא אמרינן בכה"ג לבוד, ועי' בכורי יעקב שם סק"ח.

השלמת אויר הלבוד

הקהילות יעקב (סוכה סימן יג) הוכיח שאין ביאור דין לבוד שמחברים שני הקצוות, שהרי מבואר בגמרא בסוכה (טז:) שסוכה שיש לה דופן ד' טפחים ומשהו מעמיד הדופן באמצע ולבוד משלימה לעשרה, הרי שדנים את אויר הלבוד כמלא ולא רק שמחובר לשני צדדיו.

אלא שכתב בדעת התוספות (שם יז.) שדנו אם דנים את האויר מלא סתם או דנים אותו כמלא באותו דבר הנמצא בשני צדדיו[2].

בדבר העומד להיות פתוח לעולם

כתב הריטב"א (עירובין י:) שבדבר העומד להיות פתוח לעולם ונעשה לכך, אין אומרים בו לבוד[1].



שולי הגליון


  1. 1.0 1.1 ועי' אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/סוכה/יד.
  2. שם איירי בב' טפחים סכך פסול מצד זה וב' טפחים סכך פסול מצד זה ואויר פחות מג' טפחים באמצע, שאם דנים את אויר הסכך כמלא בסכך פסול הנמצא בצדדיו תיפסל הסוכה, משא"כ אם נדונו כמלא סתם ולענין סוכה היינו סכך כשר.


מעבר לתחילת הדף