ערך/לבוד

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי לבוד

ג' או ד' טפחים

נחלקו תנאים אם אמרינן לבוד עד ג' טפחים או עד ד' טפחים. דעת חכמים שאין אומרים לבוד אלא בג' טפחים ודעת רבן שמעון בן גמליאל שאומרים לבוד עד ד' טפחים. (עירובין טז:).

אמנם אף לדעת רשב"ג לא אמרו כן אלא בלבוד למעלה אך לבוד למטה אינו אלא עד ג' טפחים, מטעם דהוי מחיצה שגדיים בוקעים בה ואינה מחיצה. (עירובין יד:)

באמצע

בגמרא בסוכה (יח.) נחלקו אם אמרינן דין לבוד גם באמצע או רק מן הצד.

לבוד לחומרא

אם אמרינן לבוד לחומרא. בט"ז (או"ח סי' תרכ"ו) נקט דלא אמרינן לבוד להחמיר. ועי' בכורי יעקב (שם סק"ח) שכתב שבמגן אברהם (סי' תקב) הוכיח שדנים לבוד גם לחומרא.

כשיש דבר אחר באמצע

אם דנים לבוד כשיש דבר אחר באמצע. לדעת הב"ח (או"ח סי' תרכ"ו) דנים לבוד גם כאשר יש דבר אחר באמצע, אולם לדעת המגן אברהם (שם) לא אמרינן בכה"ג לבוד, ועי' בכורי יעקב שם סק"ח.

השלמת אויר הלבוד

הקהילות יעקב (סוכה סימן יג) הוכיח שאין ביאור דין לבוד שמחברים שני הקצוות, שהרי מבואר בגמרא בסוכה (טז:) שסוכה שיש לה דופן ד' טפחים ומשהו מעמיד הדופן באמצע ולבוד משלימה לעשרה, הרי שדנים את אויר הלבוד כמלא ולא רק שמחובר לשני צדדיו.

אלא שכתב בדעת התוספות (שם יז.) שדנו אם דנים את האויר מלא סתם או דנים אותו כמלא באותו דבר הנמצא בשני צדדיו.

בדבר העומד להיות פתוח לעולם

כתב הריטב"א (עירובין י:) שבדבר העומד להיות פתוח לעולם ונעשה לכך, אין אומרים בו לבוד.

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף