ערך/כתובה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
מעבר לתחילת הדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
==מקום הנחתה== | ==מקום הנחתה== | ||
שו"ת הרשב"ש סימן ש"כ כתב שאין נכון שיהיה השטר כתובה מונח אצל הבעל. יד אהרן (הגהות הטור אבהע"ז ס"ו י"ב) הביא תקנת מהר"ם קאפסלי לתת הכתובה להורי הכלה וכתב שהוא מנהג כל ישראל. וכ"כ היפה ללב שהמנהג פשוט שמוסרתו לאביה לפי שאינה יכולה להניחו בביתה. וכ"כ שולחן העזר בשם רבי דוד שפירא בעל בני ציון שמנהג ירושלים לתתו להורי הכלה. ועי' שו"ת אגרות משה אבהע"ז ח"ג סי' כ"ו, שאם סומכת האשה על בעלה שאף במקום מריבה לא יעלים השטר יכולה להניחו אצלו, אך אם רק סומכת שלא יגרשנה לא תניחנו ברשותו אלא במקום המיוחד לה שמצניעה שם חפציה, ועי' משנה הלכות ח"ט סי' רצ"ה שחלק שיכולה להניחו אצלו{{הערה|עי' קובץ בית אהרן וישראל עח, מאמר הרב נחמן אליעזר הלוי סגל שהאריך בענין והביא בהערה מהרב אברהם יחיאל זילבר והרב משה שיינברגר שכיום שיש העתק הכתובה ברבנות אין לחוש לכל זה, וכן הורה הגרי"י פישר.}}. | [[שו"ת הרשב"ש]] סימן ש"כ כתב שאין נכון שיהיה השטר כתובה מונח אצל הבעל. יד אהרן (הגהות הטור אבהע"ז ס"ו י"ב) הביא תקנת מהר"ם קאפסלי לתת הכתובה להורי הכלה וכתב שהוא מנהג כל ישראל. וכ"כ היפה ללב שהמנהג פשוט שמוסרתו לאביה לפי שאינה יכולה להניחו בביתה. וכ"כ שולחן העזר בשם רבי דוד שפירא בעל בני ציון שמנהג ירושלים לתתו להורי הכלה. ועי' שו"ת אגרות משה אבהע"ז ח"ג סי' כ"ו, שאם סומכת האשה על בעלה שאף במקום מריבה לא יעלים השטר יכולה להניחו אצלו, אך אם רק סומכת שלא יגרשנה לא תניחנו ברשותו אלא במקום המיוחד לה שמצניעה שם חפציה, ועי' משנה הלכות ח"ט סי' רצ"ה שחלק שיכולה להניחו אצלו{{הערה|עי' קובץ בית אהרן וישראל עח, מאמר הרב נחמן אליעזר הלוי סגל שהאריך בענין והביא בהערה מהרב אברהם יחיאל זילבר והרב משה שיינברגר שכיום שיש העתק הכתובה ברבנות אין לחוש לכל זה, וכן הורה הגרי"י פישר.}}. | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} |
גרסה מ־22:00, 13 ביוני 2021
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי כתובה
סכום הכתובה
בתולה כתובתה מאתים, ואלמנה מנה (כתובות פ"א מ"ב)
לא כתב לה כתובה, בתולה גובה מאתים, ואלמנה מנה. מפני שהוא תנאי בית דין (שם פ"ד מ"ז)
מקום הנחתה
שו"ת הרשב"ש סימן ש"כ כתב שאין נכון שיהיה השטר כתובה מונח אצל הבעל. יד אהרן (הגהות הטור אבהע"ז ס"ו י"ב) הביא תקנת מהר"ם קאפסלי לתת הכתובה להורי הכלה וכתב שהוא מנהג כל ישראל. וכ"כ היפה ללב שהמנהג פשוט שמוסרתו לאביה לפי שאינה יכולה להניחו בביתה. וכ"כ שולחן העזר בשם רבי דוד שפירא בעל בני ציון שמנהג ירושלים לתתו להורי הכלה. ועי' שו"ת אגרות משה אבהע"ז ח"ג סי' כ"ו, שאם סומכת האשה על בעלה שאף במקום מריבה לא יעלים השטר יכולה להניחו אצלו, אך אם רק סומכת שלא יגרשנה לא תניחנו ברשותו אלא במקום המיוחד לה שמצניעה שם חפציה, ועי' משנה הלכות ח"ט סי' רצ"ה שחלק שיכולה להניחו אצלו[1].
- ↑ עי' קובץ בית אהרן וישראל עח, מאמר הרב נחמן אליעזר הלוי סגל שהאריך בענין והביא בהערה מהרב אברהם יחיאל זילבר והרב משה שיינברגר שכיום שיש העתק הכתובה ברבנות אין לחוש לכל זה, וכן הורה הגרי"י פישר.
לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
---|---|
| |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |