ערך/כיבוד אב ואם

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי כיבוד אב ואם

קריאת שמו

השו"ע פסק (יו"ד סימן רמ ס"ב) איזהו מורא שלא יאמר את שמו של אביו.

כתיבת שמו

הפוסקים דנו אם כשם שאסור להזכיר שמו של אביו בפה הוא הדין שאסור לכותבו.

הים של שלמה (קידושין לא:) נקט שאסור לכתוב שם אביו. וכן פסקו הדברי חיים (השמטות לחו"מ סימן מג) וההתעוררות לתשובה (יו"ד סימן קכא).

אמנם החיד"א בשו"ת יוסף אומץ (סימן פז) ובספרו שיורי ברכה (יו"ד סימן רמ) כתב שמותר לכתוב את שם אביו וכל האיסור כשמזכירו בפיו שאז הוי בזיון. וכן כתבו בשו"ת עמק שאלה (יו"ד סימן סז) ובאגרות משה (יו"ד ח"א סימן קלג). והוכיח כן ממה שהרא"ש כותב כמה פעמים את שמו "אשר בן יחיאל" וע"כ שאין בזיון בכתיבת שם אביו. וע"ע שדי חמד (ח"ג עמ' 284) מה שדן באריכות בענין זה.

כשעושה זאת כדי שידעו מי הוא

כתב הדברי חיים (שם) שמותר לאדם לכתוב שמו ושם אביו במכתב כדי שידעו מי הוא. והוכיח כן מדין עדות (גיטין פז:) שעדים חותמים אני פלוני בן פלוני עד, ואיך יתקנו חכמים מילתא דאתי לידי איסורא, אלא ע"כ שכיון שעושה זאת כדי שידעו מי הוא, שרי. וכן מצינו בגדולי עולם כהרמב"ם ועוד שחתמו שמם ושם אביהם.

בשו"ת התעוררות לתשובה (שם) דחה הראיה שדווקא גבי עדות שעושים כן משום תקנת חכמים אין בכך בזיון, ותקנו כן חכמים כדי להקל עליהם בחקירת הענין לכשירצו. אך כשחותם מרצונו שם אביו אין ראיה להתיר.

כשמתכבד בכך שהוא אביו

ההתעוררות לתשובה (שם) דחה את ראיתו של הדברי חיים מכך שגדולי עולם כהרמב"ם חתמו שמם ושם אביהם, כיון ששם הזכירו אביהם על דרך שמתכבד בו שהוא אביו, משא"כ בסתם אדם אין ראיה להתיר.

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף