ערך/כיבוד אב ואם: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(מראה מקום למיזם חדש על ה(מ)דף. הרוצה להעתיק הפרטים משם לכאן יתברך)
שורה 27: שורה 27:
==אם כופים על כיבוד אב ואם==
==אם כופים על כיבוד אב ואם==
בספר החינוך {{ממ|[[ספר החינוך/לג|סוף מצוה לג]]}} כתב שאם יש כח לבית דין כופין על זה, ותמה עליו המשנה למלך {{ממ|בהגהותיו לספר החינוך}} דהא מצות כיבוד אב ואם היא מצוה שמתן שכרה בצדה, ומצוה שמתן שכרה בצדה לא מצינו בה כפיה. ותירץ בשדי חמד {{ממ|כללים מערכת מ' כלל קו}} בשם מקנה אברהם {{ממ|מהדורא בתרא סי' רפג}} שסובר החינוך דנהי דאין בית דין נענשים אם לא כפו, אבל על כל פנים מוזהרים הם לכוף, וכסברת הריצב"א בתוס' {{ממ|[[תוספות/בבא בתרא/ח/ב|ב"ב ח:]]}}. ועי' שדי חמד {{ממ|שם}} שדחה תירוץ זה, כי משמע בספר החינוך שמשוה מצות כיבוד אב ואם (שמתן שכרה בצדה) לשאר מצוות, ואם סובר כריצב"א היה לו לחלק בין מצוה זו לשאר מצוות.{{הערה|וע"ש בשדי חמד שאח"כ מביא בשם שנות ימין {{ממ|ח"א דרוש ז' להלבשה דף עח ע"ב ד"ה וכבר}} שהביא התירוץ הנ"ל (שהספר החינוך סובר כריצב"א) בשם מחנה יאודה, ותמה עליו הרב שנות ימין כתמיהת השדי חמד על הרב מקנה אברהם (שבספר החינוך מתבאר שמשוה מצות כיבוד אב ואם לשאר מצוות).}}
בספר החינוך {{ממ|[[ספר החינוך/לג|סוף מצוה לג]]}} כתב שאם יש כח לבית דין כופין על זה, ותמה עליו המשנה למלך {{ממ|בהגהותיו לספר החינוך}} דהא מצות כיבוד אב ואם היא מצוה שמתן שכרה בצדה, ומצוה שמתן שכרה בצדה לא מצינו בה כפיה. ותירץ בשדי חמד {{ממ|כללים מערכת מ' כלל קו}} בשם מקנה אברהם {{ממ|מהדורא בתרא סי' רפג}} שסובר החינוך דנהי דאין בית דין נענשים אם לא כפו, אבל על כל פנים מוזהרים הם לכוף, וכסברת הריצב"א בתוס' {{ממ|[[תוספות/בבא בתרא/ח/ב|ב"ב ח:]]}}. ועי' שדי חמד {{ממ|שם}} שדחה תירוץ זה, כי משמע בספר החינוך שמשוה מצות כיבוד אב ואם (שמתן שכרה בצדה) לשאר מצוות, ואם סובר כריצב"א היה לו לחלק בין מצוה זו לשאר מצוות.{{הערה|וע"ש בשדי חמד שאח"כ מביא בשם שנות ימין {{ממ|ח"א דרוש ז' להלבשה דף עח ע"ב ד"ה וכבר}} שהביא התירוץ הנ"ל (שהספר החינוך סובר כריצב"א) בשם מחנה יאודה, ותמה עליו הרב שנות ימין כתמיהת השדי חמד על הרב מקנה אברהם (שבספר החינוך מתבאר שמשוה מצות כיבוד אב ואם לשאר מצוות).}}
==כיבוד זקינו==
לענין כיבוד אבי אביו או אבי אמו, ואם יש לחלק ביניהם, עי' [[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/יומא/סו]].


{{שולי הגליון}}
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

גרסה מ־10:15, 16 ביוני 2021

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png כיבוד אב ואם

קריאת שמו

השו"ע פסק (יו"ד סימן רמ ס"ב) איזהו מורא שלא יאמר את שמו של אביו.

כתיבת שמו

הפוסקים דנו אם כשם שאסור להזכיר שמו של אביו בפה הוא הדין שאסור לכותבו.

הים של שלמה (קידושין לא:) נקט שאסור לכתוב שם אביו. וכן פסקו הדברי חיים (השמטות לחו"מ סימן מג) וההתעוררות תשובה (יו"ד סימן קכא).

אמנם החיד"א בשו"ת יוסף אומץ (סימן פז) ובספרו שיורי ברכה (יו"ד סימן רמ) כתב שמותר לכתוב את שם אביו וכל האיסור כשמזכירו בפיו שאז הוי בזיון. וכן כתבו בשו"ת עמק שאלה (יו"ד סימן סז) ובאגרות משה (יו"ד ח"א סימן קלג). והוכיח כן ממה שהרא"ש כותב כמה פעמים את שמו "אשר בן יחיאל" וע"כ שאין בזיון בכתיבת שם אביו. וע"ע שדי חמד (ח"ג עמ' 284) מה שדן באריכות בענין זה.

כשעושה זאת כדי שידעו מי הוא

כתב הדברי חיים (שם) שמותר לאדם לכתוב שמו ושם אביו במכתב כדי שידעו מי הוא. והוכיח כן מדין עדות (גיטין פז:) שעדים חותמים אני פלוני בן פלוני עד, ואיך יתקנו חכמים מילתא דאתי לידי איסורא, אלא ע"כ שכיון שעושה זאת כדי שידעו מי הוא, שרי. וכן מצינו בגדולי עולם כהרמב"ם ועוד שחתמו שמם ושם אביהם.

בשו"ת התעוררות תשובה (שם) דחה הראיה שדווקא גבי עדות שעושים כן משום תקנת חכמים אין בכך בזיון, ותקנו כן חכמים כדי להקל עליהם בחקירת הענין לכשירצו. אך כשחותם מרצונו שם אביו אין ראיה להתיר.

כשמתכבד בכך שהוא אביו

ההתעוררות תשובה (שם) דחה את ראיתו של הדברי חיים מכך שגדולי עולם כהרמב"ם חתמו שמם ושם אביהם, כיון ששם הזכירו אביהם על דרך שמתכבד בו שהוא אביו, משא"כ בסתם אדם אין ראיה להתיר.

ברכה על כיבוד אב ואם

על מה שאין מברכים על כיבוד אב ואם נאמרו מספר טעמים:

  1. שאילו רצו יכולים למחול על כבודם ואין כאן מצוה (אנציקלופדיה תלמודית ערך ברכת המצות ציון 69 בשם תשו' ר"י בן פלט. שדי חמד אסיפת דינים מערכת ברכות סי' א אות טז (ד"ה ומה שאין מברכין על מצות כבוד) בשם שו"ת הרשב"א סי' יח).
  2. שאין שייך ברכה על מצוות שאין עתים להיפטר מהן, כי לעולם חייב בהן ואין שייך בהם חיבוב (אנציקלופדיה תלמודית שם ציון 107 בשם אור זרוע ח"א סי' קמ).
  3. כי הן האדם יראה לעיניים שקיים מצות כבודם ולפי האמת לא הגיע לחצי שיעורו[1], כי לא כל אדם זוכה לצאת ידי חובת חומר מצוה זו, וכיון שכן, אם יברך אין זה מברך אלא מנאץ, לכן לא תיקנו בו ברכה, כי לא כל אדם זוכה לבא אל תכליתה (שדי חמד שם בשם שמע יעקב פרשת לך לך דף יא)[2].
  4. עוד טעם מובא בשדי חמד (שם) שאם היו קובעים ברכה על כיבוד אב ואם היה הדין נותן שגם ממזר יברך על כיבוד אב ואם, וזה לא יתכן משום דהוי מצוה הבאה בעבירה, וכיון דבממזר לא שייכא ברכה, לא תקנו גם לכשר[3].

אם כופים על כיבוד אב ואם

בספר החינוך (סוף מצוה לג) כתב שאם יש כח לבית דין כופין על זה, ותמה עליו המשנה למלך (בהגהותיו לספר החינוך) דהא מצות כיבוד אב ואם היא מצוה שמתן שכרה בצדה, ומצוה שמתן שכרה בצדה לא מצינו בה כפיה. ותירץ בשדי חמד (כללים מערכת מ' כלל קו) בשם מקנה אברהם (מהדורא בתרא סי' רפג) שסובר החינוך דנהי דאין בית דין נענשים אם לא כפו, אבל על כל פנים מוזהרים הם לכוף, וכסברת הריצב"א בתוס' (ב"ב ח:). ועי' שדי חמד (שם) שדחה תירוץ זה, כי משמע בספר החינוך שמשוה מצות כיבוד אב ואם (שמתן שכרה בצדה) לשאר מצוות, ואם סובר כריצב"א היה לו לחלק בין מצוה זו לשאר מצוות.[4]

כיבוד זקינו

לענין כיבוד אבי אביו או אבי אמו, ואם יש לחלק ביניהם, עי' אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/יומא/סו.



שולי הגליון


  1. וכמו שאמרו חכמים לר' טרפון עדיין לא הגעת לחצי שיעור שאמרה תורה, ולכן היה אביי אומר אשרי מי שלא ראם.
  2. וכתב על זה בשדי חמד שם שאע"פ שהרב מעשה אברהם (חלק חושן משפט סי' א ד"ה ואחרי נע"ר) פקפק על טעם זה, אין בדבריו כדי לדחות דברי קדשו כמו שיראה הרואה.
  3. ועי' שדי חמד שם שדחה טעם זה.
  4. וע"ש בשדי חמד שאח"כ מביא בשם שנות ימין (ח"א דרוש ז' להלבשה דף עח ע"ב ד"ה וכבר) שהביא התירוץ הנ"ל (שהספר החינוך סובר כריצב"א) בשם מחנה יאודה, ותמה עליו הרב שנות ימין כתמיהת השדי חמד על הרב מקנה אברהם (שבספר החינוך מתבאר שמשוה מצות כיבוד אב ואם לשאר מצוות).
מעבר לתחילת הדף