ערך/כבוד אח גדול
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי כבוד אח גדול
הכיבודים
יש שכתבו שכל מה שנתרבה אחיו הגדול היינו לענין כיבוד, אך לענין מורא אינו חייב במורא אחיו הגדול[1]. ויש שהסתפקו בזה[2].
עוד דנו הפוסקים אם כל החיובים שחייב בהם משום כבוד אביו חייב בהם משום כבוד אחיו הגדול.
החיד"א (ברכי יוסף יו"ד סימן רמ בשיורי ברכה סקי"ב) כתב שאינו חייב בכיבוד אח בכל הכיבודים שחייב משום כיבוד אב ואם.
בקריאת שמו
וכן דנו האחרונים האם יש דין כיבוד באחיו הגדול שלא יאמר את שמו של אחיו כדרך שיש איסור להזכיר את שמו של אביו..
המנחת חינוך (מצוה לג) כתב שכיון שכיבוד מסרו הכתוב לחכמים, ממילא באביו ואמו דווקא שייך לומר שלא יקראם בשמם אבל לגבי אחיו אפשר שאין זה בכלל כיבוד. ולא מצינו שיקפידו על ענין זה לגבי אחיו הגדול.
המנחת סולת (מצוה לג) כתב על פי דברי השו"ע (יו"ד סימן רמ ס"ב) איזהו מורא שלא יאמר את שמו של אביו, שאיסור הזכרת שמו הוא משום מורא ולא משום כיבוד, וממילא אחיו הגדול אינו אלא בחובת כיבוד ולא בחובת מורא, וכדעת האחרונים הנ"ל.
- מו"מ בנדון זה
החיד"א הוכיח שאין חיוב זה נוהג באחיו הגדול מדברי הגמרא בכתובות (עו:) שאבימי אמר לאחיו אישתבשת, ואף שהיה גדול ממנו. וע"כ שאין כל החיובים הנוהגים באב ואם נוהגים גם באחיו הגדול.
אם דווקא אחיו בכור
עי' פרדס יוסף החדש (עמ' תתמב על פ' ויחי פרק מט פסוק ה).
אח מאב או מאב
עי' פרדס יוסף החדש (עמ' תתמב על פ' ויחי פרק מט פסוק ה).
לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
---|---|
| |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |
- ↑ בית מאיר (יו"ד סימן רמ סקכ"ג) וים של שלמה (קידושין סוס"י יח).
- ↑ עיקרי הד"ט (שם).