ערך/טומאת שרץ: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספה) |
(תיקונים) |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
ז. חומט. | ז. חומט. | ||
ח. תנשמת. הוא השרץ הנקרא "קורפדאי" ( | ח. תנשמת. הוא השרץ הנקרא "קורפדאי" (חולין דף ס"ג עמוד א'). | ||
== | == שרצים שבים == | ||
בגמ' ( | בגמ' (חולין דף קכ"ו עמוד ב') מובא ברייתא, שאין טמאין אלא שמונת השרצים החיים ביבשה, אבל שרצים שבים (אפילו שקורין להם ממש כשמן של שכנגד להם ביבשה, וכגון "צב ים") אין נבלתן טמאה. וזה לשון תחילת הברייתא: | ||
<big>מתוך שנאמר עכבר שומע אני אפילו עכבר שבים, ששמו עכבר. ודין הוא, טימא בחולדה וטימא בעכבר, מה חולדה מין הגדל על הארץ</big> (כי ידעו חז"ל בקבלה שכל בע"ח שיש ביבשה יש כנגדו בים חוץ מן החולדה) <big>אף עכבר מין הגדל על הארץ. או כלך לדרך זו, טימא בחולדה וטימא בעכבר, מה חולדה כל ששמה חולדה אף עכבר כל ששמו עכבר, אפילו עכבר שבים, ששמו עכבר. תלמוד לומר "על הארץ".</big> | |||
| שורה 30: | שורה 32: | ||
== | == דם השרץ == | ||
בגמ' (מעילה דף י"ז עמוד א') מובא ששאל [[ערך/רבי מתיא בן חרש|רבי מתיא בן חרש]] את [[ערך/רבי שמעון בר יוחאי|רבי שמעון בר יוחאי]] בעיר רומי, מנין לדם השרצים שהוא טמא (אולי רק בשר נבלת השרצים), והשיב לו דאמר קרא "וזה לכם הטמא". ומסביר רש"י שכוונתו לומר שזה מיותר, כי לאחר רשימת שמות השרצים כתוב שוב "אלה הטמאים לכם", ולמה נכפל? אלא לרבות דם השרץ. (אח"כ הגמ' מוסיפה שרשב"י לא חידש ילפותא זו מעצמו, אלא תלמוד ערוך הוא בפיו של [[ערך/רבי אלעזר בר רבי יוסי|רבי אלעזר בר רבי יוסי]], וממנו ידע זאת). | |||
גרסה מ־16:12, 20 באפריל 2021
כתוב בתורה (ויקרא פרק י"א פסוקים כ"ט - ל"א):
וזה לכם הטמא בשרץ השורץ על הארץ, החולד, והעכבר, והצב למינהו. והאנקה, והכח, והלטאה, והחומט, והתנשמת. אלה הטמאים לכם בכל השרץ, כל הנוגע בהם במותם יטמא עד הערב.
שמונת השרצים
א. חולד.
ב. עכבר.
ג. צב. ומדכתיב הצב "למינהו" ילפינן לרבות ערוד ונפילים וסלמנדרא (חולין דף קכ"ז עמוד א').
ד. אנקה.
ה. כח.
ו. לטאה.
ז. חומט.
ח. תנשמת. הוא השרץ הנקרא "קורפדאי" (חולין דף ס"ג עמוד א').
שרצים שבים
בגמ' (חולין דף קכ"ו עמוד ב') מובא ברייתא, שאין טמאין אלא שמונת השרצים החיים ביבשה, אבל שרצים שבים (אפילו שקורין להם ממש כשמן של שכנגד להם ביבשה, וכגון "צב ים") אין נבלתן טמאה. וזה לשון תחילת הברייתא:
מתוך שנאמר עכבר שומע אני אפילו עכבר שבים, ששמו עכבר. ודין הוא, טימא בחולדה וטימא בעכבר, מה חולדה מין הגדל על הארץ (כי ידעו חז"ל בקבלה שכל בע"ח שיש ביבשה יש כנגדו בים חוץ מן החולדה) אף עכבר מין הגדל על הארץ. או כלך לדרך זו, טימא בחולדה וטימא בעכבר, מה חולדה כל ששמה חולדה אף עכבר כל ששמו עכבר, אפילו עכבר שבים, ששמו עכבר. תלמוד לומר "על הארץ".
ביצת השרץ
בגמ' (חולין דף קכ"ו עמוד ב') מובא ברייתא "הטמאים, לרבות ביצת השרץ". ופי' רש"י שהאות ה"א מיותרת, שהיה יכול להיות כתוב "אלה טמאים לכם בכל השרץ", ובאה לרבות ביצת השרץ.
דם השרץ
בגמ' (מעילה דף י"ז עמוד א') מובא ששאל רבי מתיא בן חרש את רבי שמעון בר יוחאי בעיר רומי, מנין לדם השרצים שהוא טמא (אולי רק בשר נבלת השרצים), והשיב לו דאמר קרא "וזה לכם הטמא". ומסביר רש"י שכוונתו לומר שזה מיותר, כי לאחר רשימת שמות השרצים כתוב שוב "אלה הטמאים לכם", ולמה נכפל? אלא לרבות דם השרץ. (אח"כ הגמ' מוסיפה שרשב"י לא חידש ילפותא זו מעצמו, אלא תלמוד ערוך הוא בפיו של רבי אלעזר בר רבי יוסי, וממנו ידע זאת).