ערך/חמץ: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
{{ערך מורחב|ערך=חמץ שאינו ידוע}} | {{ערך מורחב|ערך=חמץ שאינו ידוע}} | ||
{{שולי הגליון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{ערכים|ח}} | {{ערכים|ח}} | ||
גרסה מ־23:21, 16 במרץ 2021
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
חמץ
הנזהר ממשהו חמץ
בבאר היטב (סימן תמז סק"א) כתב בשם האר"י שהנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה.
רבי יצחק רצאבי (עיני יצחק על שולחן ערוך המקוצר הל' השהיית חמץ בפסח סימן פב אות יד, ושו"ת עולת יצחק ח"ג) העיר שבשמונה שערים המוסמכים שסידר מהרש"ו לא נזכר דבר זה [עי' כף החיים שם סק"ב].
באמרי פינחס (מקוריץ, אות תרפ"ח), הקפיד על הבאר היטב שהעתיק בשם האר"י מובטח לו שלא יחטא, כי אין אדם מובטח מחטא, ובכתבי האר"י כתוב רק שיועיל לו שלא יחטא.
ומקור דברי האר"י בזוהר הקדוש (רעיא מהימנא, כי תצא רפב: ע"ב ד"ה אדהכי): כולהו צריכים למהוי שמורים ונטורין מחמץ ושאור בכל שהוא, וכל מאכלים ומשקים כולהו נטורין. ומאן דּנָטֵיר לון מחמץ ושאור, גופיה איהו נְטִיר מיצר הרע לתתא, ונשמתיה לעילא. ואתאמר ביה (תהילים ה ה) לא יגורך רע, בגין דהא אתעביד גופיה קודש, ונשמתיה קודש קדשים, ואתאמר ביצר הרע (ויקרא כב י)} וכל זר לא יאכל קודש וכו'.
הטעם שהנזהר ממשהו חמץ מובטח לו שלא יחטא, כי הוא לחמא דמהימנותא[1].
ביעור חמץ
ערך מורחב – ביעור חמץ
בדיקת חמץ
- ערך מורחב – בדיקת חמץ
חמץ שאינו ידוע
- ערך מורחב – חמץ שאינו ידוע
- ↑ ובאמרי בינה דרוש ב לשבת הגדול, הביא שביארו בזה המדרש גלתה יהודה מעוני שאכלו חמץ בפסח היינו שעי"ז באו לידי עבירות ע"ז וכדומה. וזה נרמז ג"כ בפ' החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה שהוא התחלה ותרופה לכל חדשי השנה.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |