ערך/הכשר לקבלת טומאה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(תיקון)
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:
== ניגוב המים אחר ההכשר ==
== ניגוב המים אחר ההכשר ==
אחר שהוכשר האוכל על ידי מגע משקה, לא מועיל ניגובו של המשקה כדי להפקיע מאוכל זה שם אוכל המוכשר לקבלת טומאה{{הערה|רש"י {{ממ|[[רש"י/ויקרא/יא#לז|ויקרא יא לז]]}}: שלא הקפידה תורה אלא להיות עליו שם אוכל, ומשירד עליו הכשר קבלת טומאה פעם אחת שוב אינו נעקר הימנו.}}.
אחר שהוכשר האוכל על ידי מגע משקה, לא מועיל ניגובו של המשקה כדי להפקיע מאוכל זה שם אוכל המוכשר לקבלת טומאה{{הערה|רש"י {{ממ|[[רש"י/ויקרא/יא#לז|ויקרא יא לז]]}}: שלא הקפידה תורה אלא להיות עליו שם אוכל, ומשירד עליו הכשר קבלת טומאה פעם אחת שוב אינו נעקר הימנו.}}.
== חיבת הקודש ==
אוכלים קדושים כגון בשר קרבנות אינם צריכים הכשר מים לקבלת טומאה, שעצם קדושתם מכשירתם לקבלת טומאה, ודין מכונה בגמ' "חיבת הקודש מכשרתם" [עי' חולין לו:], ודין זה של חיבת הקדש נאמר גם כלפי משמעויות נוספות, כגון עצים ולבונה שאינם אוכלים ואעפ"כ מקבלים טומאת אוכלין, לפי שחיבת הקדש מכשרתם ומשויא להו אוכל [חולין שם].





גרסה מ־20:40, 20 באפריל 2021

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png הכשר לקבלת טומאה

הכשר לקבלת טומאה הוא דין בהלכות טומאה וטהרה, לפיו אין אוכל מקבל טומאה אם לא בא במגע עם משקים. דינים שונים נאמרו לגבי זהות המשקה, שיעורו ואופן נגיעתו באוכל בכדי להגדיר מגע זה כהכשר לטומאה.

מקור

בתורה נאמר (ויקרא יא לז-לח): "וכי יפול מנבלתם[1] על כל זרע זרוע אשר יזרע, טהור הוא. וכי יותן מים על זרע, ונפל מנבלתם עליו, טמא הוא לכם".

ומפרש רש"י (שם): לימדך הכתוב שלא הוכשר ונתקן לקרות אוכל לקבל טומאה, עד שיבואו עליו מים.

ניגוב המים אחר ההכשר

אחר שהוכשר האוכל על ידי מגע משקה, לא מועיל ניגובו של המשקה כדי להפקיע מאוכל זה שם אוכל המוכשר לקבלת טומאה[2].

חיבת הקודש

אוכלים קדושים כגון בשר קרבנות אינם צריכים הכשר מים לקבלת טומאה, שעצם קדושתם מכשירתם לקבלת טומאה, ודין מכונה בגמ' "חיבת הקודש מכשרתם" [עי' חולין לו:], ודין זה של חיבת הקדש נאמר גם כלפי משמעויות נוספות, כגון עצים ולבונה שאינם אוכלים ואעפ"כ מקבלים טומאת אוכלין, לפי שחיבת הקדש מכשרתם ומשויא להו אוכל [חולין שם].




שולי הגליון


  1. של אחד משמונת השרצים המוזכרים בפסוקים הקודמים.
  2. רש"י (ויקרא יא לז): שלא הקפידה תורה אלא להיות עליו שם אוכל, ומשירד עליו הכשר קבלת טומאה פעם אחת שוב אינו נעקר הימנו.
מעבר לתחילת הדף