ערך/הוצאה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png הוצאה

מקור הדין

מלאכת הוצאה היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, ומקורה במלאכת המשכן, שהורידו הקרשים מעגלות שהם רה"י לרה"ר וכן שהעלום לעגלות[1], וכן מהפסוק ויצו משה ויעבירו קול במחנה והרי משה היכן הוה יתיב במחנה לויה ומחנה לויה רה"ר הואי וקאמר להו לישראל לא תפיקו ותיתו מרה"י דידכו לרשות הרבים [שבת צו ב][2].

גדר המלאכה - הוצאה מלאכה גרועה היא

כתבו הראשונים [עי' תוס' שבת ב. ד"ה פשט, וכ"ה ברשב"א וריטב"א ומאירי] שהוצאה מלאכה גרועה דמ"ל הוציא מרה"י לרה"ר למוציא מרה"י לרה"י, ולפיכך היה שהוצאה היתה במשכן, מ"מ הוצרכו ללמוד מלאכת הוצאה מקרא, [שבת צו ב][3].

העברת ד' אמות ברשות הרבים

בשו"ת יהודה יעלה (או"ח סימן פז) חידש שמאחר שהעברה ברשות הרבים אינה תולדה דהוצאה אלא הלכתא גמירי לה, לא בעינן שתהיה רשות הרבים כדגלי מדבר[4].

ובזה ביאר טעם האיסור כיום לתקוע בשופר בשבת אף שאין מצוי רשות הרבים כדגלי מדבר, כיון דעכ"פ החשש הוא שמא יעבירנו וזה שייך אף בימינו.

עקירת והנחת גופו

בגמ' שבת ג. מסיק דעקירת גופו כעקירת חפץ, ולענין הנחת גופו נחלקו הראשונים, דעת התוס' ד"ה עקירת, ה"ה לענין הנחה[5], אולם בתו"י מביא בשם רשב"א לחלק בין עקירה להנחה, ולפי"ז הנחת גופו לאו כהנחת חפץ. וע"ע הגהות הב"ח שבת צז. דיש צד לפרש פלוגתא דתנאי אם הנחת גופו כהנחת חפץ.

עקירה והנחה על מקום ד'

איתא בפ"ק דשבת (ד א) והא בעינן עקירה והנחה מעל גבי מקום ד' על ד', אמנם לדעת ר"ע אי"צ מקום ארבעה, אולם יתכן דלשיטתו חלוקה הנחה שאי"צ מקום ארבעה אולם עקירה צריכה מקום ארבעה. הטעם דבעינן מקום דע"ד, פי' ר"ת [תוס' שבת ד. ד"ה והא] דאין רגילות להניח החפץ בפחות מד' וכן היה מסתמא במשכן, ור"י פי' דילפי' לה מקרא ע"ש בתוד"ה והא בעינן כו'[6]. והרמב"ם בפיהמ"ש כתב כי מה שהוא פחות מזה השיעור לא יניחו בו כי החפצים המונחים לא יתקיימו אא"כ יהיו אותן החפצים דקים כו' ע"ש.



שולי הגליון


  1. שבת מ"ט: "הם העלו את הקרשים מקרקע לעגלה ואתם לא תכניסו מרה"ר לרה"י הם הורידו את הקרשים מעגלה לקרקע ואתם לא תוציאו מרה"י לרה"ר" וכו'
  2. ועי' תוס' שבת צ"ו: ד"ה הוצאה, הטעם שצריך גם שיהיה במשכן וגם שיכתב בפסוק, לפי שהוצאה מלאכה גרועה היא
  3. ועי' בספר המפתח שם.
  4. הו"ד גם בשו"ת מהרש"ם (ח"ג סימן קפח).
  5. ועי' בספר המפתח שם.
  6. והעירו דהנה לר"ת גם יתכן לומר שהעיקר הוא לפי שכך היה במשכן אלא דמנ"ל זאת הוא משום דאין רגילות להניח בפחות מד' מסתמא כן היה במשכן וצ"ע.
מעבר לתחילת הדף