ערך/הוגה את השם

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png הוגה את השם

מקור האיסור

אמרו חז"ל (במסכת עבודה זרה דף יח א) ההוגה את השם באותיותיו אין לו חלק לעולם הבא.

הגיית השם באמירת כל אותה בפני עצמה

וכתבו הפוסקים והמקובלים, שאף ההוגה שם ה' במילוי אותיותיו, דהיינו שאומר כל אות בפני עצמה, הרי הוא בכלל הוגה את השם באותיותיו. ולכן בנוסח ה"לשם יחוד" שאומרים לפני כל מצוה או תפלה, צריך לומר, ליחדא שם יו"ד ק"י בוא"ו ק"י. ולא להזכיר ח"ו שם הוי"ה.

הגיית השם בשם אדנות - באיזה שמות יש איסור

ואמנם כל זה לענין שם הוי"ה, אבל לענין שם אדנו"ת, וכן לענין שם אהי"ה, יש להקל לאומרו באותיותיו. ואף לענין שם הוי"ה יש שכתבו שאם אינו מתכוין לשם הוי"ה, יש להקל[1].

זהירות באמירת "אביי הוה"

באשל אברהם (לרבי אברהם דוד מבוטשאטש, או"ח סי' מח) כתב שיש בזה חשש אולי יהיה כעין הוגה השם באותיותיו, ולכך כתב שיותר טוב לומר "אביי היה" ביו"ד. ועי' כף החיים (סי' מח ס"ק א ד"ה אתה), ליקוטי מהרי"ח (ח"א סדר הקרבנות ד"ה אביי), ודרכי חיים ושלום (סי' קיב).ויש שכתבו דאם אינו מתכוין לשם הוי"ה יש להקל [עי' לעיל], ושלכן מותר לומר בתפלת שחרית אביי הוה מסדר המערכה, בלא הפסק בין תיבת אביי להוה, אף על פי שנראה כאומר שם הוי"ה. ומכל מקום טוב יותר שיפסיק מעט בין תיבת אביי לתיבת הוה.

מעבר לתחילת הדף
  1. ועי' להלן לגבי אמירת אביי הוה.