ערך/הדלקת נר חנוכה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־09:52, 22 בינואר 2021 מאת ראש הישיבה (שיחה | תרומות) (אכסנאי שרוצה להדליק ולברך בעצמו)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png הדלקת נר חנוכה

הקדמה

בגמרא במסכת שבת (כא:) איתא: תנו רבנן מצות חנוכה נר איש וביתו, והמהדרין נר לכל אחד ואחד, והמהדרין מן המהדרין ב"ש אומרים יום ראשון מדליק שמנה מכאן ואילך פוחת והולך וב"ה אומרים יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך.

זמנה

חיוב הדלקת הנר הוא *עד שתכלה רגל מן השוק.

שיעור השמן

כדי שידלק כל זמן החיוב עד שתכלה רגל מן השוק.

אם אין לו שמן כשיעור, כתב הפרי מגדים (מ"ז סימן תרעג) שידליק בלא ברכה.

מקום ההדלקה

בצד שמאל של הפתח

במסכת סופרים (פ"כ) אמרו: נר חנוכה מצווה להניחו בפתח הסמוך לרשות הרבים, שתהא מזוזה בימין ונר חנוכה בשמאל.

ובשאילתות (כז) הוסיף ובעל הבית בטלית מצוייצת ביניהן. וכן במאירי בשבת כתב ופירשו בהגדה ויבא בעל הבית בתפליו ובטלית מצוייצת ביניהם, חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם.

ועיין שפת אמת (מקץ תרמ) מה שביאר בענין זה.

דין חצר וחדר מדרגות בזמן הזה

דנו פוסקי זמנינו אם חצר בימינו דומה לחצרות בזמן חז"ל ואפשר להדליק בפתחה או שלא דיברו חז"ל אלא בחצר כבזמן חז"ל שהשתמשו בה לדיורים משא"כ בזמננו[1].

וכן דנו לענין חדר מדרגות אם חשוב חצר ויש להדליק בפתח חדר המדרגות והמדליק בחלון ביתו באופן זה לא יצא ידי חובתו[2]

כמו כן דנו אם יכול להדליק בפתח ביתו הפונה לחדר המדרגות, ובחוט שני (חנוכה פי"ט אות ז) כתב שהדר למעלה מכ' אמה ידליק בפתח ביתו הפונה לחדר המדרגות, וטוב להדליק גם בכניסה לבנין ששם יש יותר פרסומי ניסא אך שם לא יברך.

אכסנאי

כשרוצה להדליק ולברך בעצמו

כתב בתרומת הדשן (סימן קא) שרשאי להדליק בפני עצמו ולברך, וכ"פ הרמ"א (או"ח סימן תרעז סעיף ג), אך הבית יוסף כתב שאסור משום ברכה שאינה צריכה. ועיין תורה לשמה (סימן עח) שאין כוונת הבית יוסף שבכל ב' אנשים המקיימים מצוה הא' ייפטר בברכת חבירו משום ברכה שאינה צריכה ושאני הדלקת נר באכסנאי שכיון שמדליקין עליו בביתו הרי הוא פטור לגמרי מן המצוה.

פטור נשים בהדלקת נרות

טעמים שונים נאמרו במפרשים מדוע פטרו את הנשים מהדלקת נר חנוכה, אף שאף הם היו באותו הנס.

החתם סופר (שבת כא:) מבאר שעיקר התקנה היתה נר איש וביתו, אלא שהידרו ישראל על עצמם והדליקו נר לכל אחד ואחד, וממילא הידור זה לא שייך בנשים שהרי הדליקו הנרות בפתח הבית מחוץ ואין כבודה של אשה לצאת בחוץ לרשות הרבים לעתותי ערב ולהדליק בין האנשים[3].

הערוך השולחן (או"ח סימן תרפט ס"ה) כתב שמטעם שאף הם היו באותו הנס אינו חיוב גמור כאיש, ולכן אינן חייבות בהדלקה אלא רק בראיית נר חנוכה וממילא סגי במה שבעלה או אביה מדליק.

המשנה ברורה (סימן תרעה סק"ט) כתב בשם עולת שמואל (סימן קה) שנשים טפלות לאנשים המדליקים.

עוד יש שכתבו[4] שאשה נשואה אינה מדליקה לפי שאשתו כגופו. ובטעם שפטרו לפי זה אף נשים רווקות, יש שכתבו[5] שאינו דרך ארץ שבנותיה יהדרו בפניה כשהיא איננה מדליקה. ויש שכתבו[6] שאף רווקות נדונות כעומדות להתחתן ולא תקנו הידור בשבילן על אותן שנים שעדיין לא נישאו.

רבי משה שטרנבוך[7] הוסיף טעם בדבר, לפי שחיוב הדלקת נר חנוכה יש בו זכר לנס ויש בו זכר להדלקת הנרות בבית המקדש שהוא חיוב הציבור, ומבואר בגמרא בזבחים (עה.) שנשים אינם בכלל ציבור, ואינם מחוייבות אלא מטעם זכר לנס, ולכן אינן חייבות אלא בחיוב הראשון של "נר איש וביתו" ואינם בכלל ההידור של "נר לכל אחד ואחד" שהוא משום זכר להדלקת המנורה במקדש.

הכנה הנרות

כתב בספר מועד לכל חי (סימן כז סכ"ה) שכשם שלגבי נרות שבת נוהגים שהבעל נעשה שותף בהכנת והטבת הנרות והאשה מדליקתן, ובכך שנעשים האב והאב בהדלקת הנרות הרי הם בכלל הזהירים בנר והווין להם בנים תלמידי חכמים, כן לענין נר חנוכה ראוי שהאשה תכין את הנרות.

הדלקה בשני פתחים

בגמרא בשבת (כג.): אמר רב הונא חצר שיש לה שני פתחים צריכה שתי נרות.

דעת פוסקי זמנינו[8] שאין בזמן הזה חיוב להדליק בכל פתחיו משום חשד.

קישורים חיצוניים

מדוע בכבתה אינו חייב להדליק משום חשד

עיין בית הלוי (חנוכה) ובמשמרת חיים (להגרח"פ שיינברג) שעמדו על דבר זה.

וע"ע שערי תשובה (סימן תרעג סק"ז) שהעיר כגון זה למה צריך להדליק בשני פתחים משום חשד הלא אפשר ליישב שהניח וכבתה ואין זקוק לה. ויישב שאם כן היה משאיר המותר באותו מקום.

הדלקה במקום כינוס אנשים

בשו"ת אז נדברו (ח"ו סימן עה) כתב שאין דין הדלקת נרות קשור עם דין בית, וכל מי שנמצא בדרך יכול להדליק בברכה אף שאין לו בית ומה שתקנו ברכה על הראיה היינו באופן שאינו יכול להדליק בדרך, כי אין מצות נר חנוכה מחוקי תורה אלא יסודה פרסומי ניסא ואין להוסיף על מה שלא מצאנו בחזו"ל ובפוסקים. ווהוסיף שבודאי אפשר להדליק בברכה במקומות שמתקבצים בו רבים אף שאין לו קדושת בית המדרש.

הדלקה במקום פתוח

בשו"ת ציץ אליעזר (חט"ו סימן כט) התיר לשוהה בשדה פתוח להדליק נרות חנוכה בברכה[9].

מוצאי שבת

כתב בספר מעשה רב (רלז): במוצאי שבת חנוכה מזדרזין מאד להתפלל מעריב במוקדם האפשרי כדי שלא יעבור זמן הדלקה ויפסיד הברכה. ושמענו שפעם אחד איחר א' מהמתפללים אצלו תפלת מעריב במוצאי שבת וצוה שידליק מקודם נר חנוכה ואחר כך יתפלל.

רמזים

בכמה ספרים[10] הוזכר שנר פתילה ושמן ר"ת נפש. בקהלת יעקב הזכיר המבואר בתיקוני זוהר (תיקון כא מט:) דנפש איהו פתילה רוח איהו שמן ונשמה איהו נר, ואלו הג' כלולים בנפש, כמו שמלכות כלולה מכל המדות שלמעלה ממנו, ועל כל ב'נפש' רמוז נר פתילה ושמן שהוא נפש רוח ונשמה.

ברכות ההדלקה

בקב הישר (פרק צו) כתב שבברכה ראשונה של נר חנוכה יש י"ג תיבות, וצריך לכויין שהן מעוררין י"ג מידות של חרמים. וכן בברכה שניה. ובפרי עץ חיים (שער ר"ח חנוכה ופורים פ"ד) הביא בברכה יש י"ג תיבין, נגד י"ג מכילין דרחמי. וע"ע בני יששכר (חנוכה), שפת אמת (חנוכה) ובת עין (חנוכה) מה שהאריכו בענין זה.



שולי הגליון


  1. כ"ד החזו"א.
  2. כ"ד הגרי"ז סולוויצ'יק והגרי"ש אלישיב. ובארחות רבינו (ח"ג) מבואר שאף לדעת החזו"א חדר מדרגות עדיף מחצר ויוצאים. וכ"כ במעדני שלמה (עמוד רכא) ובהליכות שלמה.
  3. ועי"ש שהוסיף שאף שבזמנם הדליקו כבר בפנים הבית מ"מ המנהג הראשון לא זז ממקומו.
  4. עיין משנ"ב שם.
  5. משמרת שלום (ח"א סימן מח סק"ב).
  6. הליכות שלמה (חנוכה, פט"ז דבר הלכה אות ד. הו"ד בשלמי מועד פמ"ח עמ' רכח).
  7. תשובות והנהגות ח"ב סימן שמב אות ז, עמוד רפט.
  8. יעויין בהליכות שלמה בשם הגרשז"א, אך מבואר שם שהוא עצמו החמיר להדליק מפני החשד. וכ"פ גם בחוט שני ובילקוט יוסף.
  9. וע"ע שו"ת אז נדברו (ח"ו סימן עה) הו"ד לעיל פ' הדלקה במקום כינוס אנשים.
  10. קהלת יעקב, שפת אמת (חנוכה) ובמים אדירים.
מעבר לתחילת הדף