ערך/הגבהת ספר תורה

Under construction icon-green.svg דף זה נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך דף זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png הגבהת ספר תורה

אופן הסיבוב בהגבהת הספר תורהעריכה

בענין אופן הסיבוב בהגבהת הס"ת, הובא בפירוש הרמב"ן על התורה (דברים כז כו) ברייתא ממסכת סופרים בזה. וזה לשון הרמב"ן (בקיצור תחילת דבריו): אשר לא יקים את דברי התורה הזאת. כאן כלל את כל התורה כולה וקבלוה עליהם באלה ובשבועה, לשון רש"י. ולפי דעתי כי הקבלה הזאת שיודה במצות בלבו ויהיו בעיניו אמת כו', כי לא אמר הכתוב אשר לא יעשה את דברי התורה הזאת אלא אמר אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות כו'. ובירושלמי בסוטה (פ"ז ה"ד) ראיתי, אשר לא יקים, וכי יש תורה נופלת, רבי שמעון בן יקים אומר זה החזן, רבי שמעון בן חלפתא אומר זה בית דין של מטן כו'. וזה קרוב לענין שפירשנו. ואמרו על דרך אגדה, זה החזן. שאינו מקים ספרי התורה להעמידן כתקנן, שלא יפלו. ולי נראה, על החזן שאינו מקים ספר תורה על הצבור להראות פני כתיבתו לכל, כמו שמפורש במסכת סופרים (פי"ד הי"ד)שמגביהין אותו, ומראה פני כתיבתו לעם העומדים לימינו ולשמאלו ומחזירו לפניו ולאחריו, שמצוה לכל אנשים והנשים לראות הכתוב ולכרוע ולומר וזאת התורה אשר שם משה וגו' (שם ד מד). וכן נוהגין, עכ"ל הרמב"ן.

ובשו"ע ג"כ איתא כעין לשון הברייתא הנ"ל, וזה לשונו (או"ח סימן קל"ד סעיף ב'): מראה פני כתיבת ספר תורה לעם העומדים לימינו ולשמאלו, ומחזירו לפניו ולאחריו, שמצוה על כל אנשים ונשים לראות הכתב ולכרוע ולומר וזאת התורה וכו' תורת ה' תמימה וכו'.

פשטות הלשון בברייתא שברמב"ן ובשו"ע משתמע שמראה את הכתב תחילה לעומדים בימינו ואח"כ לעומדים בשמאלו, ואח"כ מחזירו לפניו ולאחריו.

ולפ"ז יש שואלים[השלם מקור] איך זה מסתדר עם הכלל "כל פניות שאתה פונה לא יהיו אלא לימין", הרי אם מראה את הכתב תחילה לעומדים בימינו נמצא שהוא עצמו צריך לפנות לשמאל תחילה.

ובאמת במשנה ברורה נראה שסובר שלא עושים כך (לפנות לשמאל תחילה), שכתב (ס"ק ט') בשם האחרונים (כ"ה בפרי חדש שם אות ב) שהמגביה אשר פניו למזרח מסתובב עם הס"ת ממזרח לדרום.

ליישב דברי המשנ"ב עם לשון הברייתא דמסכת סופרים מאוד קשה, ולכן יש אומרים (עי' פסקי תשובות סי' קלד אות ה) שכנראה בימי קדם היה המנהג שהמגביה מחזיק את הס"ת הפוך (כלומר, שאחורי הקלף מול פני המגביה, והכתב מול הציבור בלבד), וכפי שנוהגין הספרדים, ולכן כתוב בברייתא שמראה תחילה הכתב לעומדים בימינו, דבכה"ג גם הוא עצמו פונה תחילה לימין (ממזרח לדרום, כמ"ש בפר"ח ובמשנ"ב), ובזה מקיים כל פניות כו'. (ולפי זה הנוהגים כמנהג האשכנזים להגביה את ספר התורה עם הכתב מול פני המגביה, יצטרכו להראות את הכתב תחילה לעומדים בשמאלו של המגביה).

ובספר חדושים ובאורים כתב שאין לנהוג בזה כדברי המ"ב בשם האחרונים (להסתובב ממזרח לדרום), אלא כמשמעות הברייתא דמסכת סופרים שהובאה ברמב"ן ובשו"ע (להראות הכתב להעומדים לימינו תחילה, והיינו (כפי מנהג האשכנזים) על ידי שהמגביה פונה תחילה לשמאלו).

ועל הקושיא איך זה מסתדר עם הכלל "כל פניות שאתה פונה לא יהיו אלא לימין", כתב בספר הנ"ל שלש אפשרויות. חדא, דלהראות תחלה לעומדים לימינו עדיף על פני' לימינו, א"נ דכל ענין פני' לימין הוא להחשיבו, ובכאן מחשיבו לימין ע"י שמראה להם תחלה, א"נ אפשר להראות הכתב לעומדים לימינו גם כשהוא נשאר עומד פניו למזרח, ע"י שיסובב ידיו עם הספר לצד ימין, ונמצא שלא פנה לשמאלו.

והוסיף בזה"ל, ונראה דלמעשה יש לנהוג כן לדידן, דהיינו שתחלה יסובב הכתב כלפי העומדים לימינו מבלי שיסובב גופו לשמאלו, ואח"כ יפנה עם פניו לדרום ויראה לעומדים לשמאלו לצפון, ואח"כ יפנה פניו למערב ויראה לעומדים לפניו, ואח"כ פניו לצפון ולמזרח ויראה לעומדים לאחריו, ויש לשהות מעט בכל צד כשמראה להם, ונמצא מתקיים סדר השנוי בברייתא, וגם כל פינות כו'. עד כאן לשונו ז"ל, עיי"ש.



שולי הגליון


מעבר לתחילת הדף