ערך/הבדלה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(תשלומין להבדלה בשבת וביום טוב)
שורה 18: שורה 18:
בגמרא בפסחים {{ממ|[[בבלי/פסחים/קו/א|קו.]]}} מבואר שמבדיל עד יום רביעי. עיין שולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/רצט#ו|או"ח סימן רצט ס"ו]]}}.
בגמרא בפסחים {{ממ|[[בבלי/פסחים/קו/א|קו.]]}} מבואר שמבדיל עד יום רביעי. עיין שולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/רצט#ו|או"ח סימן רצט ס"ו]]}}.


בהבדלה במוצאי יום טוב, הסתפק המנחת חינוך {{ממ|[[מנחת חינוך/לא|מצוה לא]]}} אם יש לו תשלומין. וכתב שלהסוברים שרק בא' בשבת יכול להבדיל ה"ה יום אחר יו"ט, אך להסוברים שעד רביעי בשבת יכול להבדיל יש לההסתפק.
בהבדלה במוצאי יום טוב, הסתפק המנחת חינוך {{ממ|[[מנחת חינוך/לא|מצוה לא]]}} אם יש לו תשלומין. וכתב שלהסוברים שרק בא' בשבת יכול להבדיל ה"ה יום אחר יו"ט, אך להסוברים שעד רביעי בשבת יכול להבדיל יש להסתפק. ורצה לתלות דין זה במחלוקת הפסוקים לגבי תנאי בגט כשאמר "אחר הרגל" שבשו"ת הרי"ף {{ממ|ח"א סימן קכז}} כתב שאם כתוב אחר הפסח היינו עד שיעברו מחצת הימים שבין פסח לעצרת. וכן הביא דבריו הר"ן {{ממ|[[ר"ן על הרי"ף/גיטין/לט/ב|גיטין לט: מדפה"ר]]}} והוסיף שכן דעת הרמ"ה.
ואילו דעת הריטב"א {{ממ|[[ריטב"א/גיטין/עז/א|גיטין עז.]]}} שג' ימים אחר הרגל חשוב "אחר הרגל", כדרך שג' ימים אחר השבת חשוב "אחר השבת". ודעת הר"ח {{ממ|הו"ד בר"ן שם, וכן ב[[רמב"ן/גיטין/עז/א|רמב"ן]] וב[[רשב"א/גיטין/עז/א|רשב"א]] בגיטין עז., והרא"ש [[רא"ש/גיטין/ז/יד|פ"ז סימן יד]]}} שלאחר הרגל היינו ט"ו יום, ואם בתנאי כתוב אחר פסח חייב להשלימו עד ט"ו יום שאחר הפסח. ואם כן הוא הדין לענין הבדלה.
 
וכתב המנ"ח שהיינו רק אם לא הבדיל בינתיים במוצאי שבת, אם אם הבדיל במוצאי שבת פטר בכך את חובתו מההבדלה במוצאי יום טוב.
 
 
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ערכים|ה}}
{{ערכים|ה}}

גרסה מ־02:10, 7 במרץ 2021

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png הבדלה

נר הבדלה

עד שיאותו לאורו

בשולחן ערוך (או"ח סימן תצד סעיף ד) כתוב שיעמוד במרחק שיוכל להבחין לאור הנר בין מטבע למטבע.

בתורה לשמה (סימן קא) כתב שראוי שיתקרב לנר כדי שיגיע לו האור בשפע, והוכיח כן מהמעשה המובא בירושלמי (ברכות פ"ח ה"ו) רבי זעירא מקרב קמיה בוצינא (קירב לפניו הנר) אמרו ליה תלמידיו רבי מה אתה מחמיר עלינו, הא תנא רבי אושיעה אפילו טרקלין עשר על עשר מברכין, ע"כ. משמע שכל ערעורם היה שלא יקבע עליהם הדבר לחובה אך בודאי יש בזה עדיפות מצוה.

שתיה לפני הבדלה

בשו"ע (או"ח סימן רצט ס"א) מבואר שאסור לאכול שום דבר או אפילו לשתות יין או שאר משקין חוץ ממים, משתחשך עד שיבדיל.

אמנם יעויין בכף החיים (סימן רצא סקי"ז וסימן רצט סק"ו) שעל פי קבלה אף מים אסור לשתות קודם הבדלה

בקובץ צהר (ח"ט, תשס"א, עמוד רכח) מובאת תשובת הגר"ח קניבסקי שהשיב שטוב להיזהר מלשתות קולה, תה או קפה קודם הבדלה. ומשמע שמעיקר הדין מותר.

בשו"ת אור לציון (ח"ב פכ"ב שאלה ז) כתב שמים מותר אך שאר משקים אין לשתות, ולזקן וחולה אפשר להתיר שתיית תה או קפה בלי סוכר. ובביאורים שם כתב בטעם הדבר שאף קפה ותה חשובים כמים בעלמא, אך עם סוכר כיון שהוא מזין אסור, וכן מי פירות כיון שהם מזינים אסור אף בלי סוכה.

תשלומין

בגמרא בפסחים (קו.) מבואר שמבדיל עד יום רביעי. עיין שולחן ערוך (או"ח סימן רצט ס"ו).

בהבדלה במוצאי יום טוב, הסתפק המנחת חינוך (מצוה לא) אם יש לו תשלומין. וכתב שלהסוברים שרק בא' בשבת יכול להבדיל ה"ה יום אחר יו"ט, אך להסוברים שעד רביעי בשבת יכול להבדיל יש להסתפק. ורצה לתלות דין זה במחלוקת הפסוקים לגבי תנאי בגט כשאמר "אחר הרגל" שבשו"ת הרי"ף (ח"א סימן קכז) כתב שאם כתוב אחר הפסח היינו עד שיעברו מחצת הימים שבין פסח לעצרת. וכן הביא דבריו הר"ן (גיטין לט: מדפה"ר) והוסיף שכן דעת הרמ"ה. ואילו דעת הריטב"א (גיטין עז.) שג' ימים אחר הרגל חשוב "אחר הרגל", כדרך שג' ימים אחר השבת חשוב "אחר השבת". ודעת הר"ח (הו"ד בר"ן שם, וכן ברמב"ן וברשב"א בגיטין עז., והרא"ש פ"ז סימן יד) שלאחר הרגל היינו ט"ו יום, ואם בתנאי כתוב אחר פסח חייב להשלימו עד ט"ו יום שאחר הפסח. ואם כן הוא הדין לענין הבדלה.

וכתב המנ"ח שהיינו רק אם לא הבדיל בינתיים במוצאי שבת, אם אם הבדיל במוצאי שבת פטר בכך את חובתו מההבדלה במוצאי יום טוב.


מעבר לתחילת הדף