עריכת הדף "
ערך/גילוי עריות
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== טעם איסור גילוי עריות == בתלמוד {{ממ|[[בבלי/יומא/סז/ב|יומא סז:]]}} משמע לכאורה שהלכות גילוי עריות מכלל ה[[ערך/משפטי התורה|משפטים]] הם, ולא מכלל ה[[ערך/חוקי התורה|חוקים]]. שאמרו: "תנו רבנן, [[תנ"ך/ויקרא/יח#ד|את משפטי תעשו]], דברים שאלמלא (לא) נכתבו דין הוא שיכתבו, ואלו הן עבודת כוכבים וגלוי עריות ושפיכות דמים וגזל וברכת השם. [[תנ"ך/ויקרא/יח#ד|את חוקותי תשמרו]], דברים שהשטן משיב עליהן, ואלו הן אכילת חזיר ולבישת שעטנז וחליצת יבמה וטהרת מצורע ושעיר המשתלח. ושמא תאמר מעשה תוהו הם, תלמוד לומר [[תנ"ך/ויקרא/יח#ל|אני ה']], אני ה' חקקתיו ואין לך רשות להרהר בהן". ומאידך, יש בתו"כ{{הערה|והובא בילקוט שמעוני {{ממ|[[ילקוט שמעוני/א/תרכו|שם]]}} בלשון זה: "אמר רבי אלעזר בן עזריה, מנין שלא יאמר אדם אי אפשי לאכול בשר חזיר אי אפשי ללבוש כלאים אי אפשי לבא על הערוה, אלא אפשי אבל מה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי, תלמוד לומר [[תנ"ך/ויקרא/ו#כו|ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי]], נמצא הפורש מן העבירה מקבל עליו עול מלכות שמים". וכן הובא מדרש זה בשמונה פרקים להרמב"ם {{ממ|[[שמונה פרקים להרמב"ם/ו|פרק שישי]]}} בגירסא שונה קצת (ואולי הוא מדרש אחר) "רבן שמעון בן גמליאל אומר, לא יאמר אדם אי אפשי לאכול בשר בחלב, אי אפשי ללבוש שעטנז, אי אפשי לבוא על הערוה. אלא אפשי, ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי".}} {{ממ|[[ספרא/קדושים/י#כג|פרשת קדושים]]}} "ראב"ע אומר מנין שלא יאמר אדם אי איפשי לאכל בשר חזיר אי איפשי לבוא על הערוה. אבל אפשי ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי כך. ת"ל {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כ#כו|ויקרא כ כו]]}} ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי נמצא פירש מן העבירה ומקבל עליו עול מלכות שמים". משמע מדברי הספרא לכאורה שאיסורי עריות מכלל ה[[ערך/חוקי התורה|חוקים]] הם, ולא מכלל ה[[ערך/משפטי התורה|משפטים]]. ורש"י על התורה {{ממ|[[רש"י/ויקרא/כ#כו|שם]]}} הביא התו"כ הנ"ל בלשון זה: "רבי אלעזר בן עזריה אומר מנין שלא יאמר אדם נפשי קצה בבשר חזיר, אי אפשי ללבש כלאים, אבל יאמר אפשי ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי, ת"ל ואבדל אתכם מן העמים להיות לי, שתהא הבדלתכם מהם לשמי, פורש מן העברה ומקבל עליו על מלכות שמים". ולפ"ז מיושב, שלא הוזכר כאן "אי אפשי לבוא על הערוה". <small>(וצ"ע אם כך היתה גירסת רש"י בספרא, או שגם גירסתו היתה כגירסתנו והשמיט תיבות אלו בגלל הברייתא המובאת בבבלי דמשמע ליה דפליגא אראב"ע וכדלעיל).</small> === דעת הרמב"ם === ==== דברי הרמב"ם ב"מורה נבוכים" ==== כתב הרמב"ם בספר מורה הנבוכים {{ממ|[[מורה נבוכים/ג/מט|ג מט]]}} (וכפי שהובאו דבריו בפי' הרמב"ן עה"ת {{ממ|[[רמב"ן/ויקרא/יח#ו|ויקרא יח ו]]}}) דטעם איסור העריות בשאר הבשר הוא למעט המשגל ולמאוס אותו ולהסתפק ממנו במעט, והנשים האלה אשר אסר הכתוב בשאר האשה הן המצויות עמו תמיד וכן בשאר עצמו מצויות לו והוא נסתר עמהן{{הערה|והוסיף הרמב"ן {{ממ|[[רמב"ן/ויקרא/יח#ו|שם]]}} "וכטעם הזה יגיד הרב על כולן".}}. ==== דברי הרמב"ם ב"שמונה פרקים" ==== יש מי שדקדק מדברי הרמב"ם{{הערה|[[שמונה פרקים להרמב"ם/ו|שמונה פרקים, פרק ו]].}} שחשב גילוי עריות בכלל המצוות החוקיות, והקשה עליו מדברי התלמוד {{ממ|[[בבלי/יומא/סז/ב|יומא סז:]]}}{{הערה|כך הקשה הג"ר ישעיה פיק בגליון ביומא שם.}}. ובספר [[כלי חמדה]]{{הערה|פרשת וירא אות ג.}} כתב לתרץ שיש חילוק בין אותן העריות האסורות לבני נח, דהיינו אמו ואשת אביו ואחותו מאמו ובהמה ואשת איש, שהאיסורים האלו הם בכלל המצוות השכליות. מה שאין כן אותן העריות שאינן אסורות אלא לישראל, ואסורות לעולם אף אחר שנפסקה האישות, כחמותו וכלתו ואשת אחיו ובת אשתו וכיוצ"ב, זה אינו דבר שכלי, שמאחר שהאיסור הוא מכח אשתו, אם כן כשנפסקה האישות היו צריכות להיות מותרות. ודווקא על אותן העריות כתב הרמב"ם שהן בכלל החוקים. === דעת האבן עזרא === כתב האבן עזרא {{ממ|[[אבן עזרא/ויקרא/יח#ו|ויקרא יח ו]]}} וזה לשונו: "ובעבור שיצר לב האדם כבהמות, לא יתכן לאסור כל הנקבות, והנה אסר כל הנמצאות עמו בכל עת"{{הערה|והמשך דבריו "ובפרשת כי תצא מחנה אגלה לך סוד סתום וחתום".}}. === דעת הרמב"ן === הרמב"ן {{ממ|[[רמב"ן/ויקרא/יח#ו|ויקרא יח ו]]}} כתב שהוא מסודות התורה. וזה לשונו: "ומה יזיק אם ישא את בתו לבדה כמותר לבני נח {{ממ|סנהדרין נח}}, וישא שתי אחיות כיעקב אבינו, ואין לאדם נשואים הגונים כמו שישיא את בתו לבנו הגדול ממנה וינחילם בנחלתו ויפרו וירבו בביתו, כי הארץ לא תהו בראה לשבת יצרה. ואין בידנו דבר מקובל בזה, אבל כפי הסברא יש בענין סוד מסודות היצירה{{הערה|וכתב על זה הטור {{ממ|[[הטור הארוך/ויקרא/יח#ו|שם]]}} "ואני בסודו לא באה נפשי".}}, דבק בנפש, והוא מכלל [[ערך/גלגול|סוד העבור]] שכבר רמזנו לו". ועיין שם עוד מה שהקשה על הפירושים האחרים. {{שולי הגליון}} {{ניווט כללי תחתון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף