ערך/בן פקועה

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png בן פקועה

ברכה על השחיטהעריכה

כתב בשו"ת הרשב"א (ח"א סימן תקכה) שכששוחט בן פקועה משום מראית העין צריך לברך על השחיטה, וכ"כ לענין הפרשת חלה בעיסת ארנונה שאין מפריש אלא משום מראית העין (פסחים ו.) מכל מקום מברך על הפרשתה[1].

ובשו"ת בשמים ראש (סימן רפג) כתב שלא יברך על השחיטה[2]. וכן דעת הפרי חדש[3].

גדר ההיתרעריכה

חקרו המפרשים[4] בגדר היתר בן פקועה, האם חשוב שהותר הולד בשחיטת האם, או שדין הוא בבן פקועה שאינו חייב בשחיטה אף ששחיטת האם לא עלתה לולד.

אי בעי נחירהעריכה

בשיטה מקובצת (ב"ק מא.) מביא בשם תוס' רי"ד דבן פקועה בעי נחירה ואם מת מיתת עצמו אסור באכילה. וכ"כ בפרשת דרכים (דרוש א), אכן בתוס' שם ועוד ראשונים חולקים בזה.

בגונב בן פקועה וטבחועריכה

בשו"ת חתם סופר (יו"ד סי' יד) כתב שהגונב בן פקועה וטבחו אינו חייב עליו כיון דשחיטת בן פקועה אינו לצורך היתר אכילה.



שולי הגליון


  1. הו"ד בהגהות רע"א על השו"ע יו"ד סי"ג ובקובץ שיעורים (פסחים אות כא). וע"ע פר"ח סק"ה, ופרי תואר סי' י"ט סק"א, מה שתלו מחלוקת הרשב"א שם והר"ן (שבת י. בדפי הרי"ף ד"ה א"ר הונא) [לגבי מי שמדליק בב' פתחים נ"ח] אי מברכין על מצות דמראית עין, ובתבו"ש סק"ט, כ' לחלק בין הדברים, וע"ע פלתי (סק"ד) מה שמחלק בין חשד ומראית עין, וכן עי' עוד חילוק בזה בשו"ת כת"ס יו"ד סי' קמ"ו. וע"ע פמ"ג שפ"ד סק"ד. וע"ע כרתי סק"ד דמרשב"א הנ"ל נראה כנקוה"כ לט"ז סק"ד דשחיטה מעכב בדיעבד.
  2. הו"ד בקובץ שיעורים (שם).
  3. עי' פרי חדש (יו"ד סי' יג) שהקשה על הרשב"א מכוח דברי הר"ן (הנ"ל), ועי' פלתי (הנ"ל) שמיישב קושייתו. ועי' ערך *מראית עין.
  4. עי' אתוון דאורייתא (כלל יד).
מעבר לתחילת הדף