ערך/בל תוסיף

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Revision as of 02:35, 8 April 2021 by Sije (talk | contribs) (→‎מקורות נוספים: מראה מקום)
Jump to navigation Jump to search

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png בל תוסיף

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

הגדר

א. בביאור הלכה (קכח כז ד"ה ואם) כתב שיש בזה ב' דעות; א) להרמב"ם אף שחסר במעשה דברים המעכבים במצוה גם עובר בלאו זה. ב) לרשב"א אינו עובר. וכ"כ בשו"ע הרב. ויעויין עוד בעמק ברכה, חי' ר' שלמה (ר"ה סי' א') קוב"ש (ח"ב סי' לג) חזו"א (או"ח ס"ס כט) וחי' ר' ראובן (סוף סוכה).

ב. הרשב"א (ר"ה טז.) כתב שאינו עובר בלאו זה אלא כשמוסיף מדעתו, אבל במה שתיקנו לצורך אינו עובר בבל תוסיף, דכבר נאמר "עפ"י התורה אשר יורוך". והאבודרהם (הובא בב"י תקפה ס"ג) כתב: "ואין בתקיעות דמיושב משום בל תוסיף, חדא דאין תוקעין משום מצות תרועת היום אלא לערבב השטן. ועוד דאטו ... תרועה פ"א כתיב וכו', ביום תלה רחמנא ואפילו כמה פעמים שירצו".

ג. בשלטי הגיבורים (פ"ד מר"ה אמתני' אין מעכבין את התינוקות) כתב שאם מניח תפילין במקום שאינו ראוי להנחת תפילין, כגון ברגלו, אינו עובר בלאו זה. אך משו"ת חת"ס (או"ח קסז) ושו"ת משיב דברים (או"ח קכז סק"ב) נראה שלא סברו כן, דלהמש"ד אם קובע מזוזה על שולחן עובר בבת"ס. ובליקוטי חבר בן חיים (ח"ב דף לט.) והמקנה (ח"ג כלל נא פ"ט, דצ"ה.) הקשו לדעת החת"ס הנ"ל, למה להטיל ציצית בטלית שאולה אינו בל תוסיף.

ד. הרא"ם (על הסמ"ג עשה מב) ביאר שיטת ר"ת: "דבל תוסיף נופל על המצוה לא על הגופות". ועי' מהרש"א (ר"ה לג.).

ה. לא מקרי הוספה אלא כשמוסיף להיות שווה כמצוה של התורה - עי' גור אריה (דברים ד ב) מהר"צ חיות (מגילה יד.) תורת הנביאים למהרצ"ח (מאמר בל תוסיף פ"ב), מראה כהן (ריש מגילה) שו"ת בנין שלמה (סי' נח) בשם אחיו המראה כהן, שו"ת אבני נזר (או"ח תקטז סקכ"ג, אה"ע ח' סק"ח), שם משמואל (מטות שנת תרע"ג) ומקרא מפורש ר"פ מטות בשם האבני נזר, שו"ת חלקת יואב (או"ח ב' ד"ה ויש לחקור) כלי חמדה (סוף בחוקותי, ופר' דברים עמ' 11) שיח השדה (עמ' קסז).

וע"ע בשו"ת חיי אריה (ס"ס יז) שהגדר שאין עוברין בלאו זה כשאין תוספת דבר זר וחדש לא מצד האיש ולא מצד המצוה. ובישועות יעקב (או"ח יח סק"ב).

בל תוסיף בדיבור

עי' רמב"ם וראב"ד (פ"ב מממרים ה"ט) ונושאי הכלים שם.

אם נשים במצוות שהזמן גרמא עוברות בבל תוסיף

לרש"י בר"ה (לג. ד"ה הא) ועירובין (צו. ד"ה ולא) הוי בל תוסיף, וכן דעת המגילת ספר (על הסמ"ג עשה מב סקי"ח). אמנם ר"ת (עירובין שם ד"ה מיכל, סמ"ג שם) סובר שאינו ענין לבל תוסיף, והרא"ם (על הסמ"ג שם) ביאר שיטתו "דבל תוסיף נופל על המצוה לא על הגופות". וכעין זה הקשה המהרש"א (ר"ה שם) על שיטת רש"י. ובס' יד אהרן (סי' תקפט הג' ב"י) יישב שי' רש"י ז"ל, דהוי דומיא דמש"א רבא (ר"ה כח:) דלעבור בבת"ס שלא בזמנה צריך כונה לשם מצוה, וממילא נשים בזמנה הוי' כאנשים המכוונים שלב"ז. אבל בנחפה בכסף (על הסמ"ג שם סקכ"א) חלק על זה, דבשלמא כשמחוייב בזמנו שייך לעבור בבת"ס כשמכוין שלב"ז, אבל נשים דכלל אינם בחיוב ל"ש לומר כן.

כשעושה לצאת מספק

מג"א (סי' ל"א סק"ב) בשם סמ"ק. תוס' ישנים (יומא נ"ח ב' בד"ה נותן אחת למעלה) מחלוקת ב' התירוצים. ריטב"א (עירובין צ"ו א' ד"ה יצאו שבתות). מרדכי מגילה (ריש פ"א), ועי' חכמת שלמה סעיף ב. ועיין עוד בריטב"א בסוכה (סוכה ל"א ב' ד"ה מאי לאו), וביום תרועה (כח:) שאין עוברים על בל תוסיף בכה"ג.

מקורות נוספים

הגרצ"פ פראנק (שו"ת הר צבי או"ח ח"א סימן סב), על כהן שהיה אומר לאנשים בחזירתו מהדוכן 'ברוכים תהיו', האם יש בזה משום 'בל תוסיף'.

לענין שולחנות ומנורות שעשה שלמה - עי' אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/שקלים/יח.

מעבר לתחילת הדף