ערך/בין המצרים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הוספה)
(סגולת ימי בין המצרים)
 
שורה 16: שורה 16:


החיד"א {{ממ|[[יוסף אומץ/כא|שו"ת יוסף אומץ סימן כא]]}} כתב שנהגו לומר תיקון רחל, שפסוקים אלו מיוסדים על בכיה ומספק על חורבן הבית, וכדי שיהיה מסודר דבר השוה לכל נפש. וכ"כ במורה באצבע {{ממ|[[מורה באצבע/רל|שם]]}}.
החיד"א {{ממ|[[יוסף אומץ/כא|שו"ת יוסף אומץ סימן כא]]}} כתב שנהגו לומר תיקון רחל, שפסוקים אלו מיוסדים על בכיה ומספק על חורבן הבית, וכדי שיהיה מסודר דבר השוה לכל נפש. וכ"כ במורה באצבע {{ממ|[[מורה באצבע/רל|שם]]}}.
== סגולת הימים ==
כתב המהרש"א {{ממ|[[מהרש"א - חידושי אגדות/בכורות/ח/ב|ח"א בכורות ח:]]}} שכשם שכ"א יום שמר"ה עד הושענא רבה הם תולדות ליבון עוון וכפרה עליהם, כן גם ימי כ"א יום פורעניות מי"ז בתמוז עד ט' באב הם תולדות ליבון עוונות, כי הצרות והיסורין מכפרין כמ"ש הגלות מכפר.
וכ"כ רבי צדוק הכהן מלובלין {{ממ|[[צדקת הצדיק/קעא|צדקת הצדיק אות קעא]]}} שיודע שנגד כ"ב ימים שבין המצרים הם מראש השנה עד שמיני עצרת [ושמחת תורה הוא נגד יום עשירי באב].
וע"ע בענין זה ספר ירח למועדים {{ממ|בין המצרים, חלק המאמרים}}.


== רמזים ==
== רמזים ==

גרסה אחרונה מ־11:01, 19 ביולי 2021

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png בין המצרים

מקור השם[עריכה]

כתיב (איכא א ג) כל רודפיה השיגוה בין המצרים. ובמדרש (איכ"ר א כט) בין שבעה עשר בתמוז לתשעה אבא.

שהחיינו[עריכה]

אסור לברך בבין המצרים ברכת שהחיינו, ולפיכך יש להמנע מלאכול פרי או ללבוש בגד חדש המחייבו בברכה זו.

בפרי שבא לידו ולא יוכל להשיגו אחר בין המצרים, מותר לברך שהחיינו.

נחלקו האחרונים באופן שמותר לו לברך שהחיינו (כגון בפרי שבא לידו ולא יכול להשיגו אחר בין המצרים כנ"ל) אם מותר לו לפטור בברכה זו גם בגד חדש או פרי אחר שיכול להשיגו אף אחר בין המצרים. דעת שדי חמד (מערכת בין המצרים), רוח חיים (סימן תקנט) וירים משה להתר. ודעת שו"ת פלא יועץ (סימן כח) לאסור.

תיקון חצות[עריכה]

בשער הכוונות (דף פט:.) כתב, מנהג טוב וכשר הוא מאד לכל בעל נפש לשבת באבילות אחר חצות היום בכל אלו הימים (של ימי בין המצרים) ולבכות בכיה ממש על חרבן הבית... ובדבר זה נעשית תועלת בנפש האדם[1].

[וכן הביא הכף החיים (סימן תקנא סכ"א) ושכן המנהג בק"ק בכמה מקומות, וכ"כ החיד"א במורה באצבע (אות רל) שכך נהגו בארץ ישראל עפ"י כתבי רבינו האר"י והוא מנהג ותיקין[2]].

החיד"א (שו"ת יוסף אומץ סימן כא) כתב שנהגו לומר תיקון רחל, שפסוקים אלו מיוסדים על בכיה ומספק על חורבן הבית, וכדי שיהיה מסודר דבר השוה לכל נפש. וכ"כ במורה באצבע (שם).

סגולת הימים[עריכה]

כתב המהרש"א (ח"א בכורות ח:) שכשם שכ"א יום שמר"ה עד הושענא רבה הם תולדות ליבון עוון וכפרה עליהם, כן גם ימי כ"א יום פורעניות מי"ז בתמוז עד ט' באב הם תולדות ליבון עוונות, כי הצרות והיסורין מכפרין כמ"ש הגלות מכפר.

וכ"כ רבי צדוק הכהן מלובלין (צדקת הצדיק אות קעא) שיודע שנגד כ"ב ימים שבין המצרים הם מראש השנה עד שמיני עצרת [ושמחת תורה הוא נגד יום עשירי באב].

וע"ע בענין זה ספר ירח למועדים (בין המצרים, חלק המאמרים).

רמזים[עריכה]

הסימן בשו"ע העוסק בדיני בין המצרים

הלכות בין המצרים מקורם בשו"ע אורח חיים סימן תקנא. נתן בזה רבי אברהם גניחובסקי סימן - "תקנא" לציון קנאה גדולה (קינות לליל תשעה באב, קינה ה "אז בחטאינו).

רמז לי"א דברים שנאסרו בימי בין המצרים

רבי אברהם גניחובסקי היה מורה רמז על י"א דברים האסורים מימי בין המצרים כנגד י"א סממני הקטורת שניטלה בעוונותינו: ארבעה דברים שנאסרו מי"ז בתמוז: א. שהחיינו. ב. תספורת. ג. נישואין. ד. ריקודין ומחולות, שירים וכלי זמר.

ששה דברים האסורים מר"ח: א. בנין שמחה. ב. בשר. ג. יין. ד. ללבוש ולקנות בגדים חדשים או מכובסים. ה. רחיצה. ו. סעודת שמחה.

ובשבוע שחל בו אף נטילת ציפורניים.




שולי הגליון


  1. והוסיף שם: וענין חצות הלילה אין צריך להזכיר כי אפילו בכל שאר הלילות צריך להתאבל על החרבן ומכל שכן בלילות בין המצרים שצריך להוסיף בבכיה, ועליו נאמר שמח את ירושלים וכו'.
  2. ועוד הביא בשם הגדולים (חלק ספרים, מערכת ק אות צה) שבביהכ"נ הגדולה וק"ק תלמוד תורה נאספים בבין המצרים ביום קהל גדול ומקוננים ובוכים בכל יום כמצות רבינו האר"י ז"ל.
מעבר לתחילת הדף