ערך/בין המצרים: הבדלים בין גרסאות בדף
(שהחיינו בבין המצרים) |
(מקור שם בין המצרים ותיקון חצות בלילה וביום בבין המצרים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
== מקור השם == | |||
כתיב {{ממ|[[תנ"ך/איכה/א#ג|איכא א ג]]}} כל רודפיה השיגוה בין המצרים. ובמדרש {{ממ|[[איכה רבתי/א/כט|איכ"ר א כט]]}} בין שבעה עשר בתמוז לתשעה אבא. | |||
== שהחיינו == | == שהחיינו == | ||
אסור לברך בבין המצרים ברכת שהחיינו, ולפיכך יש להמנע מלאכול פרי או ללבוש בגד חדש המחייבו בברכה זו. | אסור לברך בבין המצרים ברכת שהחיינו, ולפיכך יש להמנע מלאכול פרי או ללבוש בגד חדש המחייבו בברכה זו. | ||
| שורה 7: | שורה 10: | ||
נחלקו האחרונים באופן שמותר לו לברך שהחיינו (כגון בפרי שבא לידו ולא יכול להשיגו אחר בין המצרים כנ"ל) אם מותר לו לפטור בברכה זו גם בגד חדש או פרי אחר שיכול להשיגו אף אחר בין המצרים. דעת שדי חמד {{ממ|מערכת בין המצרים}}, רוח חיים {{ממ|סימן תקנט}} וירים משה להתר. ודעת שו"ת פלא יועץ {{ממ|סימן כח}} לאסור. | נחלקו האחרונים באופן שמותר לו לברך שהחיינו (כגון בפרי שבא לידו ולא יכול להשיגו אחר בין המצרים כנ"ל) אם מותר לו לפטור בברכה זו גם בגד חדש או פרי אחר שיכול להשיגו אף אחר בין המצרים. דעת שדי חמד {{ממ|מערכת בין המצרים}}, רוח חיים {{ממ|סימן תקנט}} וירים משה להתר. ודעת שו"ת פלא יועץ {{ממ|סימן כח}} לאסור. | ||
== תיקון חצות == | |||
בשער הכוונות (דף פט:.) כתב, מנהג טוב וכשר הוא מאד לכל בעל נפש לשבת באבילות אחר חצות היום בכל אלו הימים (של ימי בין המצרים) ולבכות בכיה ממש על חרבן הבית... ובדבר זה נעשית תועלת בנפש האדם{{הערה|והוסיף שם: וענין חצות הלילה אין צריך להזכיר כי אפילו בכל שאר הלילות צריך להתאבל על החרבן ומכל שכן בלילות בין המצרים שצריך להוסיף בבכיה, ועליו נאמר שמח את ירושלים וכו'.}}. | |||
[וכן הביא הכף החיים {{ממ|סימן תקנא סכ"א}} ושכן המנהג בק"ק בכמה מקומות, וכ"כ החיד"א במורה באצבע {{ממ|[[מורה באצבע/רל|אות רל]]}} שכך נהגו בארץ ישראל עפ"י כתבי רבינו האר"י והוא מנהג ותיקין{{הערה|ועוד הביא בשם הגדולים {{ממ|[[שם הגדולים/חלק ספרים/ק/צה|חלק ספרים, מערכת ק אות צה]]}} שבביהכ"נ הגדולה וק"ק תלמוד תורה נאספים בבין המצרים ביום קהל גדול ומקוננים ובוכים בכל יום כמצות רבינו האר"י ז"ל.}}]. | |||
החיד"א {{ממ|[[יוסף אומץ/כא|שו"ת יוסף אומץ סימן כא]]}} כתב שנהגו לומר תיקון רחל, שפסוקים אלו מיוסדים על בכיה ומספק על חורבן הבית, וכדי שיהיה מסודר דבר השוה לכל נפש. וכ"כ במורה באצבע {{ממ|[[מורה באצבע/רל|שם]]}}. | |||
{{שולי הגליון}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה מ־15:09, 18 ביולי 2021
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
בין המצרים
מקור השם
כתיב (איכא א ג) כל רודפיה השיגוה בין המצרים. ובמדרש (איכ"ר א כט) בין שבעה עשר בתמוז לתשעה אבא.
שהחיינו
אסור לברך בבין המצרים ברכת שהחיינו, ולפיכך יש להמנע מלאכול פרי או ללבוש בגד חדש המחייבו בברכה זו.
בפרי שבא לידו ולא יוכל להשיגו אחר בין המצרים, מותר לברך שהחיינו.
נחלקו האחרונים באופן שמותר לו לברך שהחיינו (כגון בפרי שבא לידו ולא יכול להשיגו אחר בין המצרים כנ"ל) אם מותר לו לפטור בברכה זו גם בגד חדש או פרי אחר שיכול להשיגו אף אחר בין המצרים. דעת שדי חמד (מערכת בין המצרים), רוח חיים (סימן תקנט) וירים משה להתר. ודעת שו"ת פלא יועץ (סימן כח) לאסור.
תיקון חצות
בשער הכוונות (דף פט:.) כתב, מנהג טוב וכשר הוא מאד לכל בעל נפש לשבת באבילות אחר חצות היום בכל אלו הימים (של ימי בין המצרים) ולבכות בכיה ממש על חרבן הבית... ובדבר זה נעשית תועלת בנפש האדם[1].
[וכן הביא הכף החיים (סימן תקנא סכ"א) ושכן המנהג בק"ק בכמה מקומות, וכ"כ החיד"א במורה באצבע (אות רל) שכך נהגו בארץ ישראל עפ"י כתבי רבינו האר"י והוא מנהג ותיקין[2]].
החיד"א (שו"ת יוסף אומץ סימן כא) כתב שנהגו לומר תיקון רחל, שפסוקים אלו מיוסדים על בכיה ומספק על חורבן הבית, וכדי שיהיה מסודר דבר השוה לכל נפש. וכ"כ במורה באצבע (שם).
- ↑ והוסיף שם: וענין חצות הלילה אין צריך להזכיר כי אפילו בכל שאר הלילות צריך להתאבל על החרבן ומכל שכן בלילות בין המצרים שצריך להוסיף בבכיה, ועליו נאמר שמח את ירושלים וכו'.
- ↑ ועוד הביא בשם הגדולים (חלק ספרים, מערכת ק אות צה) שבביהכ"נ הגדולה וק"ק תלמוד תורה נאספים בבין המצרים ביום קהל גדול ומקוננים ובוכים בכל יום כמצות רבינו האר"י ז"ל.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |