ערך/בונה

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי בונה

מקור הדין

מְלֶאכֶת הַבּוֹנֶה היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, ומקורה במלאכת בניית המשכן. תולדותיה, הן כל המלאכות אשר הן מעין בניה, חיבור, הרכבה של דבר מחדש.

גדר מלאכת בונה

האבן האזל (הלכות שבת פ"י הי"ז) מפרש: "דבמלאכת בונה יש בו הגדר, שהוא מקבץ חלק אל חלק, דהיינו שהוא בונה בנין מאבנים או מעצים. דבונה הוא בונה בנין, שיש בו שני ענינים – א', שהוא עושה אהל קבוע, ב', שהוא מקבץ חלק אל חלק. ונמצא דעושה אהל קבוע באמת אינו אלא תולדה, דהיינו שהוא דומה לאב במקצתו, דהיינו עשיית האהל קבוע…דאין בגדר המלאכה מקבץ חלק אל חלק, כגון בפורס סדין וכדומה, ואין בזה אלא משום עשיית אהל, בזה כתב הרמב"ם שהוא תולדה…[אבל] אם יהיו תקועים עצים זה בזה בשיעור אהל, אלא שאינם מונחים על קרקע, ובא וקבעם על הקרקע עד שנעשה אהל, חייב בזה מדין אב דבונה, דהא עשה מלאכת בנין".

בנייה וסתירה בכלים

ערך מורחב – בנין וסתירה בכלים

אע"פ שאין בנייה וסתירה בכלים, מכל מקום בנייה גמורה, כמו הכנסת ידית של עץ לפטיש כדי לאחוז בה, נחשבת לבניה גמורה, האסורה בכלים מהתורה. וקיי"ל ש"אין בנייה וסתירה בכלים", כלומר בכלים שאינם מחוברים לקרקע. ויש מהראשונים שמוכיחים כי כלל הוא רק דווקא כאשר הבנייה איננה בנייה גמורה, כלומר הוא אינו מחדש או סותר כליל דבר של ממש, וכן התיקון אינו מצריך מעשה אומנות או לתקוע דבר חזק. לדוגמה, חבית של עץ שנשברה והדביק את שבריה בזפת, וגודלה גם אינה בשיעור חשוב של ארבעים סאה, מותר לשבור אותה בשבת. אבל אסור מן התורה לשבור חבית שלימה וראויה. כך גם אדם התוקע בפטיש את ידית העץ שבה אוחזים את הפטיש, הרי מעשה זה נחשב לבנייה גמורה שאסורה, וזאת למרות שהפטיש הוא רק כלי ולא בניין המחובר לקרקע.

חשמל - דעת החזו"א דאיסורו משום בונה

לדעת החזו"א חשמל איסורו מדאורייתא משום מלאכת בונה, או מלאכת מכה בפטיש, ובמכתב להגרשז"א ביאר טעמו לפי שמרכיב הפרקים זה עם זה, ועוד הוסיף טעם לפח ש"תיקון החוט עצמו ממות לחיים", וע"ע *חשמל

חומר עזר/מלאכת בונה

חיבור מוט מנואלה של תריס חשמלי בשבת אם הוי בונה פורום לתורה.

מדוע השו"ע לא כתב דיני בונה בקרקע פורום לתורה.

בונה בחשמל פורום לתורה.

הורדת והחזרת אמבטיה בעגלה בשבת אם אסור משום בונה וסותר,פורום לתורה.

מעבר לתחילת הדף