ערך/אין עושין מצוות חבילות חבילות

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־16:54, 16 באפריל 2021 מאת עמד (שיחה | תרומות) (←‏בדיעבד: הסרת תבנית:ערכים שהוטמעה בניווט התחתון)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png אין עושין מצוות חבילות חבילות

מקור הדין

בברייתא במסכת סוטה (ח.) אמרו: "אין משקין שתי סוטות כאחת ואין מטהרין שני מצורעין כאחת ואין רוצעין שני עבדים כאחת ואין עורפין שתי עגלות כאחת לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות".

טעם הדין

א. רש"י ותוס' בסוטה (ח.) ורשב"ם בפסחים (קח:) כתבו דמראה כאילו הן מכבידות עליו כמשא.

ב. התוס' במו"ק (ח:) כתבו שהטעם הוא כדי שיהא לבו פנוי למצוה אחת, ולא יפנה למצוה אחרת.

ג. בבית האוצר (כלל פד) נתן טעם לדין זה, דמאחר שהעוסק במצוה פטור מן המצוה, אם כן העושה ב' מצוות כאחת הרי פוטרתו כל אחת מקיום האחרת, ונמצא שאחר גמר עשייתן חייב שוב בעשייתן כיון שאין מצוה שעשאה אדם בשעת הפטור פוטרתו מחיובו בשעת החיוב. וצריך לשוב ולעשות שתיהן, דהי מינייהו מפקת. אלא שדחה טעם זה ע"פ דברי רמ"ע מפאנו (סימן קב) שאף שהעוסק במצוה פטור מן המצוה מכל מקום אם עשה המצווה השניה יצא ידי חובתו וחשיב מצווה ועושה שהרי מצווה הוא בכך אלא שדבר אחר גרם לו ליפטר[1].

ד. בבית האוצר (כלל פד) הוסיף לתת טעם לדין זה, דמאחר שהעוסק במצוה פטור מן המצוה נמצא שהעושה ב' מצוות כאחת כל מצווה פוטרתו מקיום האחרת, ונמצא שהוריד את המצוה מחובה לרשות. ואף שיוצא ידי חובתו בקיומה, מכל מקום כי היכי דגדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה, כמו כן מצוה של חובה עדיפה ממצוה שאינה חובה.

פרטי הדין

תוס' בסוטה שם הוכיחו שהאיסור אינו רק בהשקיית וטהרת הסוטות והמצורעים וכו' כאחד אלא אף בהעמדתם יחד.

יש שאסרו מחמת כן כל הכשר מצוה, אך יש המדייקים שאינו כן, אלא דוקא בהכשר מצוה המוזכר בתורה כהעמדת הסוטות והמצורעים.[2] ויש שכתבו שהתוס' נשארו בקושיא על ראייתם, וא"כ אולי חזרו בהם, ואפילו באותם מצוות אין להקפיד על חבילות בהכשרם.[3]

מפרשים רבים חידשו שהאיסור נאמר בשתי מצוות הנעשות כאחד, אבל לא במעשה אחד הכולל בתוכו כמה מצוות.[4]

האור שמח (סוף הל' טומאת צרעת) מוכיח מהרבה מצוות שאיסור זה לא נאמר במצוות שישנם בשליחות, כי בעצם הדבר שהתורה התירה לעשותם ע"י שליח, מוכח שלא הקפידה על משאוי בעניינה.

בדיעבד

במקום שעבר ועשה מצוות חבילות חבילות. כתב בבית האוצר (כלל פד) שמהלשון 'אין עושין' משמע שהוא רק דין לכתחילה אך בדיעבד יצא ידי חובתו. ועי"ש שלפי טעמו הראשון בדין זה אם עבר ועשה ב' מצוות כאחת לא יצא ידי חובתו וחייב לשוב ולעשותן.



שולי הגליון


  1. אך כתב שם בסוף דבריו שלפי זה מי שיעשה מצוות חבילות חבילות צריך לחזור ולעשותם, ואילו הלשון 'אין עושין' משמע שהוא רק דין לכתחילה.
  2. שדי חמד (פאת השדה, א' צו), כתבי הגרי"ז
  3. שדי חמד שם
  4. תפארת ישראל שבת פ"ב, שדי חמד שם, כתב סופר או"ח כו, קלט, הר צבי (זרעים סי' נג), פרי יצחק ח"ב כ, מהרש"ם ח"ו ס"ס ז, ועוד מפרשים ופוסקים רבים
מעבר לתחילת הדף