ערך/אין מבטלין איסור לכתחילה

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי אין מבטלין איסור לכתחילה

מדאורייתא או מדרבנן

שדי חמד (כללים מערכת א סימן ו) ציין לדברי הראשונים והאחרונים בנושא זה.

בתרומה לכו"ע הוא מדאורייתא. אבני מילואים (תשובה י"ח); וע"ע מש"כ בזה שדי חמד (כללים מערכת א סימן ז).

קודם שחל שם איסור עליו

דעת הט"ז (ריש סימן תרכו) בשם המרדכי והאגודה (הובאו שם בב"ח) שמותר להרבות על חמץ קודם הפסח בתערובת לח בלח כיון שעדיין אין שם איסור על החמץ. וכ"כ בסימן תמז (סק"ה), אך במאמר מרדכי (שם סק"ט) חולק עליו לפי שחמץ שמו עליו.

והרשב"א בתשובה (סימן תפה, הו"ד במגן אברהם סימן תמז סקמ"ה) שחטי חמץ שנתערבו בהתר אין להרבות עליהם התר דהוי כמבטל. וכתב השדי החמד (כללים, מערכת האלף) שהלשון מורה שאיירי בתערובת לפני פסח, וכן מפורש בגוף דברי הרשב"א שאיירי קודם שהגיע זמן איסור חמץ. ובנהר שלום (אות ז) השיג על דברי הט"ז מדברי הרשב"א הנזכרים.

אמנם עיקר סברת הט"ז מבוארת בדברי הכנסת הגדולה (יו"ד סימן צט הגהה טו אות יד) שהביא שם שבתשובתו או"ח סימן שלג כתב שיש סוברים שחמץ אף קודם הפסח מיקרי איסורא, ומבואר דהדעה הרווחת היא שחמץ קודם הפסח התר הוא ומותר לבטלו. ובהגהות בית יוסף כתב שם בשם הר"ן בתשובה (סי' נז ונט) שאפילו התר בהתר כגון חמץ קודם הפסח מתבטל, וסיים שם זה אני אומר להלכה ולא למעשה, והב"ח (או"ח סימן תמז סק"ג) כתב בשם ראבי"ה כמו שכתב הר"ן להלכה, עכ"ל.

ועיין בכל זה מה שהאריך בשדי חמד (כללים מערכת הא' סימן א וסימן ב).

במקום מצוה

השדי חמד (כללים מערכת א סימן ג) הביא מדברי האחרונים שבמקום מצוה שרי שלא אסרו חכמים אלא להנאתו ומצוות לאו ליהנות ניתנו, וציין בזה לדברי הב"ח (או"ח סי' תרכו) בשם המרדכי, ט"ז (שם) ומגן אברהם שם. קהלת יעקב בתוספות דרבנן אות טז, נחמד למראה חלק א דף צח: מדה"ס ופתח הדביר . נהר שלום (או"ח סימן תמז אות ז).

אך כתב שם (ד"ה ולעיקר כללין) שלמעשה אין לסמוך על זה. וודאי שאין לסמוך על זה לדברי הסוברים שאיסור ביטול איסור לכתחילה הוא מן התורה.

כשכוונתו להכשיר התערובת ולא לתיקון האיסור

השדי חמד (כללים מערכת א סימן ד) מנה דברי הראשונים והאחרונים שכתבו שלא נאמר האיסור אלא כדי לתקן ולבטל האיסור עצמו אך כשעושה כן כדי להכשיר התערובת שרי.

אם הנידון הנ"ל הוא רק אם האיסור לבטל איסור לכתחילה הוא מדרבנן. שדי חמד שם; שו"ת רמ"ץ (או"ח סימן לה וסימן לו); בית מאיר (יורה דעה סימן צט ס"ק ה);

דעת הפוסקים הסוברים דגם כשרוצה להכשיר התערובת אסור. שדי חמד שם ד"ה ודע דכלל זה אינו מוסכם; מוהר"ם בשו"ת הרשב"א (סימן תתלא); פרי חדש (אורח חיים תמז, ועי' המצויין לעיל); שו"ע הרב (או"ח סימן תמב אות ג); ערך השלחן (או"ח סי' תמז אות ז) שכתב דמרש"י (גיטין נ"ד ד"ה יעלו) משמע ג"כ דמכל מקום אסור. וציין עוד לספר מוצל מאש (חלק ב סימן י); ב"ח (או"ח סימן תנג ס"ק ב) בשם הר"ן (על הרי"ף ובתשובות סימן נז וסימן צט) ושכן היא דעת הסמ"ק .

בספק איסור, אם אסור לבטלו לכתחילה

שדי חמד (כללים מערכת א סימן ה) ציין לדברי האחרונים בנושא זה.

אם נאסר רק בדברי הנאה ואכילה או בכל איסורים

שדי חמד (כללים מערכת א סימן ו) ציין לדברי האחרונים בנושא זה.

מעבר לתחילת הדף