ערך/אהל

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי אהל

בניית אהל בשבת

אהל קבע

בגמרא בשבת (קלח.) מבואר שעשיית אהל קבוע בשבת אסורה משום בונה וחייב חטאת. וברמב"ם (שבת פ"י הי"ג) פסק שהוא משום תולדת בונה. וכ"כ הכלבו (סימן לא), המשנה ברורה (סימן שטו סק"א) ובשו"ע הגר"ז (שם אות א). והתפארת ישראל (כלכלת שבת, בונה, ד"ה תולדות) ביאר שאהל שאינו מחובר לקרקע הרי הוא תולדה כיון שבמשכן היו האדנים מחוברים לקרקע.

תוספת קבע על אהל קבע

הפמ"ג (סימן שטו א"א סק"א) דקדק לשון השו"ע שתוספת קבע באהל קבע אסורה מדאורייתא, והו"ד בשער הציון (סק"ו){{הערה|וכן משמע שנקט המשנ"ב (סקי"ז). וכ"כ התפארת ישראל (שם).

גג בלי מחיצות

דעת הפרי מגדים (סימן שטו מ"ז סק"א וסק"ח) שאף גג ללא מחיצות הוי דאורייתא. וכן משמע דעת המשנה ברורה (שם סק"א וסקי"ז).

אהל עראי

מבואר בשבת (קכה: וקלז:) ובעירובין (מז. ופו:) שאסור לעשות אהל ארעי בתחילה בשבת. וביאר הרמב"ם (שבת פכ"ב הכ"ז) שטעם איסורו שמא יסתור או יבנה אהל קבוע. וכ"כ התוספות (שבת קלז: ד"ה דרבי) וכ"ה בעולת שבת (סק"א) שו"ע הגר"ז (אות א) ובמשנה ברורה (סק"א).

תוספת על אהל עראי

מבואר בגמרא בעירובין (קב.) הני כיפי דארבא בזמן שיש בהם טפח כו' למחר מביא מחצלת ופורס עליהם מאי טעמא מוסיף על אהל עראי הוא ושפיר דמי. וכ"פ הרמב"ם (שם) והשו"ע (ס"ב).

התוספת חוץ מהכריכה

כתב השו"ע ששיעור טפח הנצרך להתיר פריסת תוספת האהל בשבת, היינו לבד מהכריכה. וביאר המשנה ברורה (סקט"ז) שבלאו הכי אסור כי אינו עשוי לשם אהל. וכ"כ במכתם לדוד (או"ח סימן א ד"ה מעתה) שאין התר טפח פתוח אלא כשעוי לאהל אך אם עשוי לסגירה ופתיחה אי"ז מוסיף אלא מתחיל והוכיח כן מדברי הריטב"א בעירובין.

כשעושה גג ללא מחיצות

דעת הרא"ש (ביצה פ"ד סימן יא) והר"ן (נו.) שאף גג ללא מחיצות אסור כל שנעשה להאהיל אסור. וכן פסקו המגן אברהם (סק"ז) והמשנה ברורה (סק"ב, סקט"ו, סקי"ז, סק"כ).

פתיחת ונשיאת מטריה בשבת

דעת הנוב"י מהדו"ת לאסור פתיחת מטרייה בשבת משום עשיית אוהל עראי, וביותר יש לחוש בזה משום איסור דאורייתא לדעת הרי"ף. אולם דעת החת"ס להתיר, כיון דהוי בנין לשעה.

לענין נשיאת מטריה הפתוחה מער"ש, דעת הנוב"י דמעיקר הדין אין איסור לנושאה בשבת, אך מ"מ אסור משום מראית עין, דשמא יחשדו הרואים שפתח אותה ביום השבת.

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף